Adorable,Puppy,Dog,Hiding,Under,Sofa,At,Home

שומרים גם עליהן: איך לעזור לחיות המחמד בזמנים קשים

המצב הביטחוני משפיע גם על בעלי החיים; כך תזהו סימני מצוקה ותסייעו להם להרגיש בטוחים יותר

כ־49% מהכלבים סובלים מרגישות קיצונית לרעש וכ־25% מהחתולים חווים חרדה בשלב מסוים בחייהם.

המלחמה עם איראן והאירועים הביטחוניים שקדמו לה משפיעים על כולנו, וכן – גם על חיות המחמד שלנו שעשויות להיראות מתוחות ואף תוקפניות. אין זה סוד שבשנה וחצי האחרונות מורגשת עלייה חדה במצוקה הרגשית של בעלי חיים בישראל, עם עלייה במספר הדיווחים של וטרינרים על חוסר שקט, על חרדות ועל התנהגות אגרסיבית או מסתגרת.

ד"ר עפרה גלילי, וטרינרית התנהגותית בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, מסבירה שתופעות שכאלה נובעות לא רק מהדי הפיצוצים, אלא גם מיציאה של אחד ההורים למילואים, מאווירה מתוחה בבית או משינוי משמעותי בסדר היום. יש חיות מחמד הבורחות ומסתתרות ואחרות המנסות להרחיק מעל עצמן את מקור הפחד בתוקפנות – כל אלו הן אסטרטגיות התמודדות המבטאות מצוקה.

"פחד הוא תגובה נורמלית בקרב בני אדם וחיות. הבעיה מתחילה כשמדובר בפחד מוגזם, מתמשך, שאינו שוכך גם אחרי שהאיום נעלם. במקרים שכאלה כבר לא מדובר בפחד גרידא, אלא בחרדה – וכשזו נמשכת היא פוגעת באיכות החיים של בעל החיים לא פחות מאשר בבני אדם", היא אומרת.

אבחון ודרכי התמודדות

גלילי מתארת שיחה שהיא מרבה לנהל לאחרונה עם בעלי כלבים וחתולים: "אני תמיד שואלת; כשהרעש נגמר, האם בעל החיים נרגע? אם כן, אולי זהו פחד מידתי. אם לא, אם הוא ממשיך לרעוד, מסרב לאכול, מנסה לברוח או פוצע את עצמו – זה כבר מצב שדורש טיפול".

התגובות לפחד הן שונות בין חיה לחיה. חלק מהחיות בורחות למקום סגור; מתחת לספה, אל תוך ארון בגדים ואפילו למגירה. לעיתים הן מסתתרות דווקא בכלוב שלהן. "זה טבעי, ויש לאפשר להן את זה", אומרת גלילי.

לדבריה, אחת הדרכים להעריך את עוצמת החרדה היא 'מבחן הפסטרמה'. "אם כלב או חתול מסרב לאכול אף את החטיף האהוב עליו – מדובר בסימן מובהק למצוקה", היא אומרת. "במצב כזה, גירוי חיובי כמו צעצוע מוכר או משחק אהוב עשוי לעזור, ואם הוא לא מגיב גם לזה, כדאי לשקול התערבות של איש מקצוע".

במקרה של רגישות לרעש, יש שיטות רבות היכולות להקל על בעלי החיים: שימוש ברעש לבן, חדרים מבודדי רעש, וילונות כבדים ואפילו אוזניות מיוחדות לכלבים. קיימות גם חולצות לחץ – ביגוד צמוד שנועד לדמות מגע ולהשרות ביטחון.

כמו כן, יש חומרים טבעיים שיכולים להרגיע את בעלי החיים: טבליות לעיסה, ג’לים וקולרים מיוחדים – כל אלה זמינים במרבית המרפאות הווטרינריות. לדברי גלילי מומלץ לרוב להתחיל דווקא בהם. אם אין שיפור, ניתן לעבור לתרופות פסיכיאטריות, בדומה לאלה הניתנות לבני אדם: תרופות הרגעה לטווח קצר כמו וואליום או זנקס, או תרופות ארוכות טווח כמו פרוזק. כמובן, כל טיפול תרופתי דורש מעקב רפואי צמוד.

כמו כן, מומלץ לקשר את הממ"ד לחוויה חיובית. ניתן לשחק עם בעלי החיים בממ"ד, לתת להם חטיף ולתרגל כניסה ויציאה נינוחה מהחדר. "אבל מעל לכל", מדגישה גלילי, "הנוכחות השקטה והמרגיעה של הבעלים היא הדבר החשוב ביותר שהחיה צריכה".

בסופו של דבר מדובר ביצורים חיים עם עולם רגשי שלם, גם אם נטול מילים. החרדה של חיות המחמד היא אמיתית ולעיתים קשה מנשוא, כך שאם כבר התרגלנו לבדוק לשלומם של הסובבים אותנו בשגרה תחת אש, כדאי לזכור לעצור לרגע ולבדוק גם לשלומן.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
shutterstock_2136957737
6
שתי שעות שינה ביום? האופן שבו החיה הזאת מצליחה לשרוד הוא תעלומה
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי

לכו רחוק יותר

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

חודש הספר העברי: עד 50% הנחה

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן