מתכת הקובלט חיונית להנעת הטכנולוגיה המודרנית. היא משמשת לייצור סוללות ליתיום-יון ש שנחוצות במוצרים בסיסיים כמו רכבים חשמליים, מחשבים, סמארטפונים ואפילו סיגריות אלקטרוניות.
מכיוון שמדינות רבות מתמקדות באנרגיה מתחדשת, חל זינוק בביקוש לסוללות שהגיע לרמות הגבוהות ביותר מאז ומעולם. על פי "המסמך הלבן" של הפורום הכלכלי העולמי, הביקוש לקובלט צפוי לגדול פי ארבע עד 2030, בעיקר הודות לאימוץ נרחב של כלי רכב חשמליים.
(קראו עוד על הדברים שעליכם לדעת לפני שאתם רוכשים רכב חשמלי.)
ולצד זאת, כרייתו של הקובלט מלווה בפגיעה משמעותית בזכויות האדם של תושבי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
מכרות הקובלט הללו כבר היוו מושא לחקירות ולדיווחי חדשות, ולאחרונה הם זכו לתשומת לב רחבה בפלטפורמות מדיה חברתית כמו טיקטוק. משתמשי הטיקטוק המודאגים מהתנאים של הכורים, התחייבו לוותר על הסיגריות האלקטרוניות המכילות עקבות ניכרים של קובלט בסוללות.
בסרטון מהחודש שעבר, שזכה עד כה ל-1.8 מיליון צפיות, הודיעה טיקטוקרית אחת שתפסיק את השימוש במאדה שלה על רקע חששות לכריית קובלט. אבל כדי להגביל באמת את הביקוש לקובלט, נצטרך לוותר על הרבה יותר.
הנה מה שכל אחד צריך לדעת על המתכת הכל-כך שימושית, אך שנויה במחלוקת.
מהו הקובלט ואיך משתמשים בו?
המתכת הזוהרת הכסופה-כחולה הזו מסייעת לסוללות לאגור כמות עצומה של אנרגיה תוך שמירה על טמפרטורות יציבות גם בקור מקפיא וגם בטמפרטורות חמות מאוד, מה שהפך אותה לשימושית בתעשיית התעופה והחלל, ההגנה והיישומים הרפואיים ולרכיב מפתח בהרבה מאוד טכנולוגיות אנרגיה ירוקה.
(קראו עוד על המתכות הנמצאות בדיאודורנטים, והאם ניתן למנוע את ריח הזיעה בלעדיהן.)
מתכת הקובלט ממלאת גם תפקיד חיוני בביצועים של סוללות ליתיום-יון. בניגוד לסוללות "רגילות", סוללות ליתיום-יון ניתנות להטענה ולשימוש חוזר במשך שנים, אך הן גם יקרות יותר וקשות למיחזור.
סוללות אלה עושות הכל, החל מהפעלת טאבלטים ועד לאגירת אנרגיה ברשתות חשמל. אבל החומר הדינמי הזה הוא גם יקר, וגם רעיל וקשה לכריה ולעיבוד.
סידהארט קארה, עמית בבית הספר צ'אן לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, סיפר בראיון לתחנת הרדיו NPR כי יותר מ-70 אחוז מהקובלט בעולם נכרה בקונגו. מתוכם, 30-15 אחוז מקורם במכרות פרטיים, שבהם אלפי כורים עצמאיים עובדים בתנאים בלתי אנושיים ומשפילים תמורת דולרים בודדים בלבד ליום.
קארה חוקר עבדות מודרנית, סחר בבני אדם ועבודת ילדים כבר שני עשורים, וספרו האחרון, 'קובלט אדום', מתאר כיצד מה שזכה לכינוי "הבהלה לקובלט" גרם למקרי מוות בלתי מדוברים ולזיהום נרחב של המים, האוויר ואדמת האזור.
ומעבר לכך, גם נחושת ואורניום נמצאים במכרות הקובלט בקונגו. האורניום הוא חומר מסרטן ידוע.
כדי לקבוע עד כמה גבוה המחיר שמושת על תושבי קונגו החיים לצד מכרות הקובלט, חוקרים מהאוניברסיטה הקתולית בלוון בבלגיה ואוניברסיטת לובומבשי בקונגו יצאו לחקור מקרה אחד בקסולו, שכונה עירונית בעיר קולווזי. העיר נמצאת בלב מרבץ כרייה בקונגו. כאשר התגלתה לראשונה עפרת קובלט מתחת לאחד הבתים שם, השכונה כולה נבלעה במהירות במכרה. בתים הפכו משובצים בעשרות בורות כריה שבהם מאות כורים ובעלי מלאכה צדו אחר קובלט, כל זאת בזמן שהתושבים המשיכו לגור בקרבת מקום, ללא אמצעי זהירות לשמירה על בריאותם או ביטחונם.
"לילדים שחיים במחוז המכרות נמדד פי עשר קובלט בשתן ביחס לילדים שחיים במקומות אחרים", אומר בנואה נמרי, אחד ממחברי המחקר ומומחה לריאות באוניברסיטה הקתולית של לוון. "ערכי הקובלט שלהם היו גבוהים יותר גם ממה שהיינו מצפים לראות אצל פועלים במפעלים אירופיים."
"אחת הדאגות הבריאותיות בקהילות הכורים ובקהילות המתגוררות בסמוך למכרות היא האבק", אומר נמרי. האבק מכיל חלקיקי ומתכות אחרות, כולל אורניום – המשתחרר במהלך תהליך הכרייה. מדענים חוששים כי חשיפה זו עלולה לגרום לבעיות בריאות ארוכות טווח כמו מחלות ריאות.
"האורניום משחרר גז שנקרא ראדון, ובמכרות אפשר למצוא רמות גבוהות מאוד של ראדון. ראדון הוא חומר מסרטן שעלול לגרום לסרטן ריאות", אומר נמרי. "יחד עם זאת אין לנו מעקב על מידת התחלואה בסרטן ריאות באזור כי הרפואה שם אינה מפותחת מספיק."
האם יש אלטרנטיבה לקובלט?
בתגובה להשפעה הסביבתית של הקובלט ולחששות על זכויות האדם, כמה חברות בעלות פרופיל גבוה, כולל אפל וטסלה, התחייבו לצמצם את השימוש בקובלט או לצרוך אותו מיצרנים אחראים. יצרנית הרכב BMW למשל קונה קובלט עבור המכוניות החשמליות שלה ממרוקו ואוסטרליה מאז 2020.
בעוד טסלה הפחיתה את השימוש הממוצע בקובלט בלמעלה מ-60 אחוז וכעת היא משתמשת בסוללות ללא קובלט בדגמי המכוניות החדשות שלה, יצרנית הרכב EV חתמה על עסקה ארוכת טווח עם גלנקור, חברת הכרייה הגדולה בעולם, במסגרתה תקבל 6,000 טון בשנה של קובלט מקונגו. "הנייר הלבן" של הפורום הכלכלי העולמי על מיצוי קובלט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מציין שההסכם הזה מעיד כי הקובלט של קונגו ימשיך להיות משאב מכריע עבור יצרני סוללות.פתרון מרכזי בהפחתת התלות העולמית בכריית קובלט עשוי להיות מיחזור התקנים נטענים. פתרון כזה גם יביא להוזלת העלות לצרכנים והפחתת ההשפעה הסביבתית של פסולת אלקטרונית.'רדווד מטיריאלס', חברת מיחזור סוללות ופסולת אלקטרונית שהוקמה על ידי ג'יי בי שטראובל, מנהל הטכנולוגיה הראשי לשעבר של טסלה, מתמחה בשחזור חומרים כמו קובלט. החברה לוקחת סוללות ליתיום-יון גמורות, מפרקת אותן ומסננת את המתכות שבהן – כולל קובלט, ליתיום, נחושת וניקל – כדי לעשות בהן שימוש חוזר עבור סוללות חדשות.
רדווד מטיריאלס מעריכה שעד שנת 2025 תייצר מספיק חומרים ממוחזרים למיליון כלי רכב חשמליים בשנה.
כריית הקובלט מובילה למחלוקת פנימית בארה"ב
כדי להרחיב את האספקה המקומית של מינרלים נדירים מעומק כדור הארץ ולהפחית את התלות הכמעט מוחלטת שלה בקובלט ממקורות זרים, ארה"ב הגבירה את פעילות הכרייה המקומית. חומרים אלו הם חלק מאסטרטגיה לאומית ארוכת טווח למעבר לאנרגיה מתחדשת ולרכבים ללא דלקים מזהמים.
תחבורה היא עדיין המקור הגדול ביותר לפליטת פחמן בארה"ב, כך על פי הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA). המעבר לרכבי חשמל צפוי להיות בעל תפקיד קריטי בהפחתת פליטת גזי חממה.
אבל המכרות המקומיים החדשים הדרושים לייצור חומרי הגלם לסוללות עלולים לפלוש גם לאדמות הילידים. על פי מחקר של חברת MSC האמריקאית, 97 אחוזים מהניקל, 89 אחוזים מהנחושת, 79 אחוזים מהליתיום, ו-68 אחוזים של רזרבות הקובלט בארה"ב נמצאות בטווח של עד 60 קילומטרים משמורות אינדיאניות.
ליסה בנג'מין, פרופסורית למשפטים בבית הספר למשפטים של לואיס וקלארק בפורטלנד, אורגון, אומרת שבעוד שמתכות אלו חיוניות עבור מהפכת האנרגיה המתחדשת, חשוב לא להקריב את הבריאות והבטיחות של קהילות המתגוררות ליד מרבצים אלה.
על מנת למנוע פגיעה בקהילות הילידים, בנג'מין אומר שהסוכנות לניהול קרקעות צריכה לאמץ מדיניות מחמירה האוסרת כרייה באתרים קדושים בשמורות, באזורים סמוכים הנחשבים כחשובים מבחינה תרבותית, ולהבטיח למנהיגי השבטים מושב מסביב שולחן הדיונים.
בנג'מין מוסיפה כי "הם צריכים להחליט אם הפרויקטים הללו מתקדמים או לא, והם לא עושים זאת כרגע".
