במהלך מאות שנים פלשו לבלגיה עמים אירופים רבים – לרבות הרומאים, הוויקינגים, הספרדים, הצרפתים, הגרמנים וההולנדים, שהביאו עימם את טכניקות הבישול והמרכיבים האהובים עליהם, אשר אומצו על ידי המקומיים.
אך בשונה מהמטבח הצרפתי או ההולנדי, המטבח הבלגי לא השתנה הרבה מאז ימי הביניים. ניתן לראות את ההשפעה הימי־ביניימית – תקופה שבה התרבות הפלמית שגשגה – באופן שבו הבלגים משתמשים בתבלינים, חרדל, חומץ, פירות יבשים ואגוזים, כדי להשיג איזונים עדינים של חמוץ־מתוק ומתוק־מלוח.
התבלינים שבהם עושים הבלגים שימוש במאכלים שונים, החל מבשרים וירקות ועד קינוחים ויינות, היו נפוצים מאוד בימי הביניים. אלו כוללים אגוז מוסקט, קינמון, גרגירי פלפל, זעפרן, ג'ינג'ר ועלי דפנה, אך הפופולאריים ביותר הינם טרגון, טימין, מרווה, פטרוזיליה ועירית – אותם צמחים שגדלו בגינות העשבים של המנזרים בימי הביניים.
הבלגים גם אוכלים תפוחי אדמה בצורות רבות, כאשר הצ'יפס הוא למעשה המאכל הלאומי שלהם. לעיתים קרובות ניתן למצוא צדפות על שולחנות המקומיים, ובאופן תכוף אף יותר בקר, חזיר, עגל ועוף, כמו גם בשר ציד של ארנבים, חזירי בר וציפורי בר מכל הסוגים. לעתים קרובות מכינים המקומיים ארוחה המורכבת משרקוטרי בעבודת יד בליווי לחמים ובירה. ארץ השפלה הדרומית ידועה גם בשל הירקות המשובחים שלה, וכמובן בזכות השוקולדים והוופלים.
בהתחשב בשפע הזה, זה עשוי להיות מפתיע שיש מעט ספרי בישול המוקדשים למטבח המקומי, אך הסיבה פשוטה: סודות הבישול הבלגי עדיין מועברים ברובם בעל פה מדור לדור ויוצרים קולינריה משפחתית להפליא.
מנות החובה בבלגיה:
וררזוי ( Warerzooi)
התבשיל העדין הזה כולל עוף או פירות ים ברוטב שמנת, בתוספת ירקות כמו כרישה וסלרי. זוהי מנה המאפשרת מידה רבה של יצירתיות ;הגרסה הקיצית עשויה לכלול אספרגוס, עגבניות ובזיליקום ריחני, אם כי יש האומרים שהגרסה הטעימה ביותר היא החורפית, המגיעה עם צדפות.
ולסמה סטובריז' (Vlaamse stoveri)
זהו תבשיל בשר בקר בבישול איטי, בתוספת בצל מקורמל, עשבי תיבול ארומטיים ובירה בלגית מרירה אך עדינה. התבשיל מוגש עם רסק תפוחים, מנה נדיבה של צ'יפס בלגי וכוס בירה בצד.
ופל בלגי (Belgian waffles)
קשה להתעלם מהתשוקה של הבלגים לוופלים וכנראה שתבחינו בניחוח המתוק של המאפה הטרי בכל מקום שאליו תלכו במדינה. הוופל של בריסל המוגש בבתי קפה ומסעדות, מגיע עם גלידה, קצפת ופירות טריים.
