חלפו 124 שנים מאז שנפתח מסלול ההליכה הראשון באירופה המיועד למיטיבי לכת, ומאז רשת השבילים המסומנים של היבשת הולכת ומתרחבת. עם זאת, שבילי היבשת אינם מיועדים אך ורק למיטיבי הלכת שביננו: באירופה יש כיום מסלולים רבים בדרגות קושי ואורכים שונים, ולמעט מספר שבילים יוצאי דופן מרביתם מציעים נקודות יציאה שונות המאפשרות למטיילים לסיים את המסע בשלב המתאים עבורם.
אולם יש המלצה אחת חשובה לפני היציאה לדרך: השתדלו במהלך חודש אוגוסט להתרחק מדרום אירופה, המתמודדת הקיץ עם גלי חום קיצוניים. לכן, התמקדנו במדריך זה באזורים הצפוניים, היכולים לספק אתנחתא קרירה מהחום השרבי הים־תיכוני.
1. שביל חומת אדריאנוס (Hadrian's Wall Path)
חומת אדריאנוס היא ביצור אבן שנבנה על ידי האימפריה הרומית באנגליה, שחלקו הגדול עדיין קיים וניתן ללכת ברגל לאורכו. למעשה, מסלול זה הוא אחד הפופולריים באי הבריטי ואף הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.
ייתכן שתרצו לוותר על החלק היותר 'אורבני' של המסלול העובר בסמוך לעיר ניוקאסל, צעד שיקצר את ההליכה לשישה או שבעה ימים. מומלץ לעצור באתר הארכיאולוגי וינדולנדה (Vindolanda), שבו ניתן לסייר בין חורבות הקסטרום (Castrum) – מצודה בה שהו הלגיונות רומיים.
באונס און סולוויי (Bowness on Solway) הוא המקום הטוב ביותר לסיים בו את המסלול. זהו המבצר המערבי ביותר של החומה, ובשונה מימים עברו כיום הוא מקום שליו למדי – עד כדי כך שאתם עשויים למצוא את עצמכם חולקים את החוף הסמוך עם עדר פרות שאוהב לרבוץ על החול בסיום יום מפרך של ליחוך עשב. על אף שהאזור ראה שינויים רבים במרוצת השנים, סביר להניח שהבקר המקומי עשה בדיוק את אותו הדבר לפני 1,900 שנים כשהחומה אך נבנתה.
2. שביל חוף פמברוקשייר (Pembrokeshire), ויילס
מסלול באורך של 300 קילומטרים על חוף הים של מחוז פמברוקשייר מציע את השילוב של מצוקים משוננים, חופים פראיים ומפרצונים סודיים שתמצאו בשביל החוף הדרום־מערבי המפורסם של אנגליה שאורכו כאלף קילומטרים. עם זאת, הוא אינו עמוס בקיץ כמו מקבילו האנגלי, האוכל והלינה בו זולים יותר ותוואי השטח אינו כה מאתגר.
גולת הכותרת של המסלול אלו חיות הבר שאתם עשויים לפגוש לאורכו; החל מלהקות דולפינים המצויים בסמוך לכֵּף סטרמבל האד (Strumble Head), המשך בתוכי ים ויסעורים אטלנטיים בסמוך לאיים סקומר (Skomer) וסקוקהולם (Skokholm), וכלה בגורי כלבי ים המקדימים להגיח לאוויר העולם בחודש אוגוסט. הקדישו שבועיים כדי להשלים את כל המסלול, לאחריו תחזרו הביתה עם חוויות הממחישות עד כמה תוסס קו החוף של בריטניה יכול להיות.
3. סובב מון בלאן (Tour du Mont Blanc), צרפת
נכון – הוא גבוה. עם פסגה בגובה של כ־4808 מטרים (כתלות בכמות השלגים), המון בלאן מתהדר בתואר הנחשק של ההר הגבוה ביותר במערב אירופה. אך גובהו של המון בלאן אינו התכונה המרשימה היחידה שבו – הוא גם רחב מאוד, והליכה במסלול בן 170 הקילומטרים רק מחזקת רושם זה. סובב מון בלאן חושף מגוון נופים מרהיבים, אך בסופו של דבר העיניים תמיד נודדות לכיפתו הלבנה והנישאה של ההר. בקצב מדוד ועם מספר ימי מנוחה, למטייל הממוצע ייקח כמעט שבועיים להקיפו.
עם זאת, המסלול מחולק ל־11 מקטעים שבכולם ניתן לעשות גם טיולי יום, כאשר התחבורה הציבורית והרכבלים שבהר מאפשרים לדלג על חלקים מסוימים אם אתם מעוניינים בהרפתקה קצרה יותר.
באופן לא מפתיע, מדובר בטיול פופולרי – ואת החדרים שבבקתות ההרים שלאורך הדרך צריך להזמין מספר חודשים מראש. אם אִתְּרַע מזלכם ונשארתם ללא מקום לינה, מומלץ להירשם לאפליקציית Hiking Club לקבלת עזרה במציאת חדר הארחה מחוץ למסלול או להצטרף לקבוצה מודרכת. מי יודע – אולי תזכו להנות גם מחברה טובה.
קונגסלדן (Kungsleden), שוודיה
אם התרגלתם לנופים של 'אירופה הקלאסית', חבל הארץ של לפלנד השוודית עשוי להיות בגדר הפתעה של ממש. את מקומם של הכפרים, העיירות ובתי החווה הרגילים תופסת שממת המדבר הקפואה, בה כמעט ואין דבר זולת עצי ליבנה ופסגות הרים משוננות. אולם, אין עוררין על כך שיש דבר מה מרגש בחבל ארץ מסתורי זה, שכמו מבקש להיחקר.
בתוך השממה הזו עובר הקונגסלדן (שביל המלך). המסלול בן 460 הקילומטרים מתפתל בינות עמקים והרים ונדרש כחודש להשלימו. אם אצה לכם הדרך ואתם מעוניינים בטיול קצר יותר, מומלץ ללכת במקטע הצפוני המוביל מאביסקו (Abisko) לניקלוקטה (Nikkaluokta) שלוקח כשבעה ימים. כמו כן, מומלץ להצטייד בתכשיר נגד יתושים; כשהרוח שוככת, היתושים והימשושיים יוצאים לחפש מזון.
קייזרקרון (Kaiserkrone), אוסטריה
רבים מהמסלולים האלפיניים הפופולריים כוללים מחזות מרהיבים של פסגות מושלגות ואגמים נוצצים, אך התוואי הגבוה והאוויר הדליל עשויים לגרום גם לטובי המטפסים להתנשף בימים הראשונים ולסיימם עם הלשון בחוץ. הקייזרקרון מאידך נחשב לפחות מאתגר.
מסלול הקייזרקרון, שאורכו 36 קילומטרים, מקיף את הר וילדר קייזר (Wilder Kaiser) וחוצה יערות אורנים ריחניים וכרי דשא מוריקים. על אף שזהו מסלול אלפיני מובהק, הגובה הרב ביותר אליו תגיעו הוא 1,810 מטרים בלבד. יש מגוון מקומות לינה פסטורליים לאורך המסלול – החל בבית הארחה גרוטנהוטה (Grutnhütte), שלו תצפית מרהיבה דרומה, ועד לגסטוף גריזנאו (Gasthof Griesenau) השוכן בעמק קייזרבך (Kaiserbach), ולו מרפסות עטורות פרחים צבעוניים ומשובבי נפש.
