חשבו על הפעם האחרונה שבה רשמתם לעצמכם פתק או הכנתם רשימת מכולת. רוב הסיכויים שזה לא היה עם עט ונייר. בעשור האחרון, המקלדות והמסכים החליפו אט־אט את כתב היד בחיי היום יום שלנו, החל בכיתות הלימוד ועד לישיבות משרדיות. חלק מבתי הספר ברחבי העולם אף הפסיקו ללמד את תלמידיהם כתב מחובר.
עם זאת, מחקרים מראים כי כתיבה עם עט על נייר מציעה יתרונות קוגניטיביים שלא קיימים בהקלדה.
"מבחינה סטטיסטית, רוב המחקרים שנעשו על הקשר בין כתב יד לזיכרון [כולל כאלו שנערכו ביפן, נורבגיה וארה"ב] מראים כי אנשים זוכרים טוב יותר דברים שהם רשמו בצורה ידנית מאשר במחשב," אומרת נעמי סוזן ברון, פרופסור אמריטוס לבלשנות באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון הבירה.
מהם היתרונות של כתב יד
ניתן לייחס את היתרונות הטמונים בכתיבה ביד למעורבותם של החושים.
"ההחזקה של העט עם אצבעותינו, הלחיצה עליו כשהוא מונח על משטח והזזת היד ליצירת אותיות ומילים – זוהי מיומנויות קוגניטיבית־מוטורית מורכבת הדורשת מאיתנו הרבה תשומת לב", אומרת מליסה פרונטי, מרפאה בעיסוק באוניברסיטת ברונל בלונדון שחקרה את הקשר שבין כתב יד ללמידה.
"רמת העיבוד העמוקה הזו, הכרוכה במיפוי צלילים והעברתם לכתב, הוכחה כתומכת בקריאה ובאיות אצל ילדים", הוסיפה.
אך היתרונות הללו אינם תקפים לילדים בלבד, אלא גם למבוגרים. מחקר שכלל 42 מבוגרים הלומדים ערבית מצא כי המשתתפים שלמדו אותיות על ידי כתיבתן ביד הכירו אותן מהר יותר ויכלו להגותן בקלות רבה יותר, בהשוואה לאנשים שהתבקשו ללמוד אותן באמצעות הקלדה.
"הסבר אפשרי לתוצאות הללו טמון בעובדה שכתב יד מפעיל מסלולים נוירולוגים שונים" אומר רוברט וויילי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה ואחד ממחברי המחקר.
הוא מסביר שלמידה של מילה חדשה כוללת חיבור בין סמל מופשט למידע ויזואלי, מוטורי ושמיעתי. "כתיבה ביד עשויה לתרום לחיבורים נוספים בכל הממדים הללו בהשוואה להקלדה", הוסיף.
מסקרים שערכה ברון, עליהם ענו 205 צעירים בארה"ב ובאירופה, עולה כי סטודנטים רבים מדווחים על מיקוד רב יותר וזיכרון טוב יותר בעת כתיבה ביד לעומת הקשה על המקלדת, מה שמרמז על כך שחוש המישוש שלנו ממלא תפקיד חיוני באופן שבו אנו קולטים מידע.
"ייתכן שזה לא נשמע סביר בהתחלה, אבל זה אכן כך – פעילויות כמו מגע ותנועה מפעילות את אותם אזורים במוח המעורבים גם בלמידה ושינון", אומרת ליסה עזיז־זאדה, פרופסור במכון המוח והיצירתיות באוניברסיטת דרום קליפורניה.
היתרונות של כתב יד לעומת הקלדה
"כדי להבין טוב יותר כיצד החושים משפיעים על הקוגניציה שלנו, ניתן לחשוב על המוח כעל רשת דרכים", אומרת אודרי ואן דר מיר, פרופסור לנוירופסיכולוגיה באוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה.
"הרשתות העצביות במוחם של ילדים הן כמו שביל קטן ביער, אבל עם תרגול וניסיון הן יכולות להפוך לכבישים מהירים המחברים בין חלקים שונים במוח כדי להעביר מידע במהירות וביעילות", הסבירה.
במחקר שפורסם בינואר האחרון, בחנה ואן דר מיר סריקות מוח של 36 סטודנטים שביצעו משימות כתיבה. הסטודנטים התבקשו לכתוב מילים באמצעות עט דיגיטלי על מסך מגע או להקלידן על מקלדת. פעילות המוח של המשתתפים במהלך כל משימה נלכדה באמצעות טכניקות אלקטרואנצפלוגרם (EEG).
"הדבר המפתיע ביותר הוא שכל המוח היה פעיל כשהם כתבו ביד, בעוד שאזורים קטנים בהרבה היו פעילים כשהם הקלידו", אומרת ואן דר מיר. "זה מצביע על כך שכאשר אתה כותב ביד אתה משתמש ברוב המוח שלך כדי לבצע את המשימה".
יתרה מכך, במחקר נמצא כי החלקים הקוגניטיביים השונים שהופעלו עקב כתיבה ביד תקשרו זה עם זה באמצעות גלי מוח הקשורים ללמידה.
"יש גוף שלם של מחקרים שמדבר על תנודות אלפא ותטא במוח המועילים ללמידה וזכירה", אומרת ואן דר מיר. "מצאנו שהתנודות האלה היו פעילות במהלך כתיבה ידנית, אך לא במהלך הקלדה".
בנורבגיה, בתי ספר רבים הפסיקו ללמד כתב מחובר ובמקום זאת בחרו ללמד תלמידים לכתוב ולקרוא באייפד, מגמה שוואן דר מיר מקווה לשנות באמצעות המחקר שלה.
"אני חושבת שכתיבה ביד צריכה להיכלל, לכל הפחות, בתוכניות הלימודים של בתי הספר היסודיים – פשוט כי זה כל כך טוב למוח המתפתח", היא אומרת.
בארה"ב, הכתב המחובר הוסר מתוכנית הלימודים הרשמית, אך מספר מדינות החליטו לשלבו בחזרה בבתי הספר שלהן בשל יתרונותיו.
באשר למבוגרים, ואן דר מיר ממליצה גם להם להשתמש בעט ובנייר. "כתיבה ביד היא תרגיל מאוד טוב למוח ;היא שוות ערך לביצוע עבודות תחזוקה בכביש סואן", סיכמה.