"לאורך השנים שמעתי המון על וייטנאם והשנה סוף סוף הגעתי אליה" אומר אוהד נבון, נווד דיגיטלי ומנטור טיולים בישראל ובעולם.
"יצאתי עם משלחת ישראלית שארגנה חברת New Age Trekking אל ה'טייגר קייב', מערכת מנהרות ענקית בגודלה שמסתעפת על פני עשרות קילומטרים. המסע למערה מתחיל בהליכה של שבע שעות בג'ונגל סבוך שכדי לעבור בו צריך להצטייד במצ'טות, בכפפות ובקסדות.
"שלוש מאות המטרים הראשונים של המערה מוצפים במים, כך שצריך להתחיל את המסלול בשחייה. שמנו על עצמנו חגורות הצלה, נכנסנו פנימה והתחלנו לשחות. המים היו קפואים. בהתחלה היה אור שהגיע מפתח המערה, אבל כעבור כמה עשרות מטרים נהיה חושך מוחלט".

"זו הייתה חוויה מדהימה: להיות בעלטה שמוארת רק בפנסי הראש של חברי המשלחת, לראות נטיפים וזקיפים אדירים ולשמוע את הקולות שלנו מהדהדים בחלל העצום של המערה. כעבור זמן שהרגיש כמו נצח סיימנו לשחות והגענו לתחילת המסלול, שם גם חנינו ללילה. בחלק הזה תקרת המערה קרסה ולכן קרני אור חודרות פנימה, מה שאפשר לג'ונגל תת־קרקעי לגדול בתוכה.
לדברי אוהד, המסע במערה היה המרתק ביותר בכל תשע שנות נדודיו. "זה היה מטריף חושים; שכבתי בחושך באמצע המערה, הסתכלתי על הפתח התקרה והקשבתי לקולות המוזרים שבעלי החיים משמיעים. אחרי שכולם נרדמו הלכתי להסתובב במערה, וחשבתי על החיים שלי ועל המציאות שמסביב. היה קשה שלא לחשוב על החטופים במנהרות שנמצאים בחושך כבר יותר משנה", הוא אומר.
"הבוקר השני התחיל בזחילה של כמה שעות. צריך לעבור בין סלעים חדים, להשתחל בין קירות צרים עם תיקים על הגב – ממש לא מתאים למי שקלסטרופובי. הגענו לעוד גוף מים גדול מאוד, חלפנו על פני ג'ונגלים תת־קרקעיים והקשבנו לסיפורי הפולקלור ולשירים של המדריכים הווייטנאמים.
"היום השלישי היה מלא בסנפלינג: לא מספיק שאתה נמצא בחושך מוחלט, אתה צריך לרדת עשרות מטרים קשור בחבל ולהיטלטל מצד לצד. לפעמים אתה הולך על מדף צר מאוד ומסתכל על תהום חשוכה. זו חוויה שמיועדת לחבר'ה שאוהבים אתגרים ואדרנלין ולא לבעלי לב חלש.
"את הלילה האחרון עשינו בפתח המערה, רגע לפני שיצאנו שוב לעולם האמיתי. חגגנו את סיום ההליכה בארוחה וייטנאמית מדהימה: מרק פו, ספרינג רולס ומוקפצים. ישבנו מסביב למדורה, אכלנו, שתינו, שרנו ונהינו מהשהות ביחד".


פארקים לאומיים וחופים
למרות המסע המפרך, ההרפתקה לא נגמרה במערה. לאחר שיצאו מבטן האדמה המשיכו חברי הקבוצה להו צ'י מין – אחת הדרכים ההיסטוריות והמרתקות בעולם, הקרויה על שם מנהיג צפון וייטנאם לשעבר. מדובר בנתיב יבשתי שחיבר בין וייטנאם, לאוס וקמבודיה, אשר שימש כציר תנועה של כוחות המקונג להברחת ציוד ונשק במהלך המלחמה עם ארה"ב.
"במרוצת השנים הפכה ההו צ'י מין מדרך נידחת לכביש הומה בסחורות ואנשים" אומר עידן אתיה, מייסד חברת New Age Trekking. "זה מסלול חובה למי שמבקש להכיר את התרבות המקומית, שעוברת בימים אלו שינויים נרחבים בעקבות שינויי אקלים ופיתוח מואץ".
משם המשיכה הקבוצה לפארק הלאומי פו־מאט המכונה 'האמזונס של מזרח אסיה', ולא בכדי; יערות בראשיתיים, בעלי חיים אנדמיים ושבטים נידחים הם רק חלק מההפתעות שהפארק זימן להם. "האזור באמת מזכיר את האמזונס, אבל הוא גם שונה – יש בו עצים שונים, תרבות אחרת ואווירה ייחודית שמאפיינת את וייטנאם", אומר אוהד.

בהמשך הטיול הגיעו חברי המשלחת לכפר לה קה, שם הם ביקרו בבתי מלאכה מקומיים, למדו על החקלאות המסורתית והתארחו בביתה של משפחת תאי שהכינה להם ארוחה וייטנאמית עם שלל מאכלים ייחודים לאזור. "בדרך עוברים בשדות אורז רחבי ידיים ועוצרים בשווקים שמוכרים פירות וירקות שהישראלי הממוצע מעולם לא שמע עליהם", מספר עידן.
את הטיול חתמה הקבוצה בארכיפלג המבודד קו טו, הכולל 40 איים מבודדים שנפתחו רק לאחרונה בפני תיירים. "יש שם חופים מדהימים עם ים שטוח, הרים נישאים וכפרי דייגים פסטרולים – ממש כל הטוב שווייטנאם מציעה, ויש הרבה ממנו", אומר עידן.
באשר לאוהד, נראה כי הביקור במערה הוא רק ההתחלה. "יש לי חלום ללכת לאורך המערה הגדולה בעולם, פהונג נהא, שגם היא נמצאת בווייטנאם, ומשם להמשיך למקסיקו. ווייטנאם הייתה מדהימה, אבל יש עוד הרבה יעדים ברשימה.