כתבה זו תתפרסם בגיליון יולי 2025 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, המהדורה הישראלית
בקצה הדרומי של מדבר סהרה, מיליוני אנשים בעשרים מדינות מערב ומרכז אפריקאיות חולקים אורח חיים עתיק. שנה אחרי שנה הם עוסקים ב"פסטורליזם נוודי", כלומר נודדים עם עדריהם בארצות החמות והצחיחות של אזור סאהל בהתאם לחילופי העונות ומחפשים דשא רענן ומים נגישים. מהחוף המערבי של סנגל ועד לחופיה המזרחיים של סודאן, רועים צועדים בנתיבי נדידה שונים המכסים מאות קילומטרים.
רוב הפסטורליסטים האלה חולקים ביניהם מאפיין נוסף: הם בני פולאני (Fulani), או פולה, קבוצה אתנית בעלת זהות תרבותית רחבה שהתעצבה במסעות המסורתיים האלה. הקבוצות האלה גדולות ומגוונות, ורבות מהן נודדות כיום בכיוונים חדשים.
כלומר, רוב בני פולאני, קבוצה מוסלמית ברובה, כלל אינם רועים בימינו. בדורות האחרונים פנו רבים לחקלאות או התיישבו בעיירות ובערים כדי לחפש הזדמנויות שונות להתפרנס ולפרנס את משפחותיהם. בגינאה, בני פולאני שנדדו לאזור ההררי פותא ג'אלון, מגדלים כעת יבולים ומניחים לעדרים שלהם לשוטט בחופשיות. בסיירה לאון, פולאני רבים הפכו ליזמים בעלי כוח והשפעה על המסחר והפוליטיקה במדינה.
רועי הפולאני נמצאים לעתים קרובות בתנועה, ומאז ומתמיד היו להם קשיים בגישה לקרקעות בנתיבי הנדידה שלהם או בניהולן. אבל למרות שהפולאני הם מיעוט כמעט בכל המדינות שהם התיישבו בהן, כמה מנהיגים חזקים צמחו מבין שורותיהם. בעשורים האחרונים כיהנו במדינות אפריקאיות לפחות חמישה נשיאים מבני הפולאני.
ברמה הבסיסית ביותר, "פולאני" הפך למונח גג המכנס תחתיו הרבה קבוצות אתניות שונות, כך מסבירה הינדואו אומארו איבראהים, מקבוצת מ'בורורו של בני הפולאני, אחת מאוצרות הידע של הקהילה. היא מדמה את הקבוצות האלה לענפים בעץ הפולאני. "במערב אפריקה, יש פוטה טורו ופוטה ג'אלון", אומרת איבראהים. היא גם חוקרת של נשיונל ג'יאוגרפיק ונשיאת איגוד נשות ועמי פולאני הילידיים של צ'אד. "ובאזור שלנו, במרכז אפריקה, יש לנו מ'ברורו" – הקבוצה האתנית שלה. גם בתוך כל ענף כזה יש קהילות רבות. ובכל זאת, היא אומרת, רובם עדיין מרגישים חיבור חזק לאדמה ולאורח החיים הקדום.
בה בעת, הפולאני שממשיכים לקיים את אורחות חייהם המסורתיים נתקלים באיומים חדשים הנובעים משינוי האקלים ומסכסוכים אזוריים, ואפילו סובלים מדי פעם מתוקפנות מצד בעלי האדמות. אחד הסכסוכים החדשים קשור לטענה לא מבוססת מצד ממשלות מסוימות וקהילות אחרות, ולפיה בני הפולאני מצטרפים לקבוצות ג'יהאדיסטיות בשיעורים לא פרופורציוניים. בפועל, הרועים תורמים במידה רבה לכלכלה האזורית ויש להם היסטוריה ארוכה של מסחר לא אלים עם חקלאים ובעלי עסקים.
הפולאני לא רק ניזונים מהאדמה, אלא גם מזינים אותה. איבראהים אומרת שבמסעותיהם של הפסטורליסטים האלה, העדרים מדשנים את הקרקע בחומרי מזון ותורמים לפוריותה. הם גם מקצצים עצים בדרכם, וכך מחזקים את הענפים שמעודדים צמיחה ומגינים על הצמחייה מפני שריפות. פסטורליזם הוא צורת הפרנסה המסתגלת ביותר במערכת החיים של אזור סאהל, אומרת איבראהים.
כדי להבין לעומק את הקהילות האלה ולראות מעבר לתפישות המוטעות, יצא הצלם וחוקר נשיונל ג'יאוגרפיק רובין האמונד לתעד את מסעותיהם במהלך תקופה בת שש שנים. בעמודים הבאים הוא מפרסם תמונות נדירות המעידות גם על חיוניותם וגם על הקשיים הבלתי פוסקים שעומדים בדרכם. "תרבות הפולאני מדהימה וייחודית, אבל חשוב לא ליפול לרומנטיזציה", אומר האמונד. "רועים רבים מתקשים לשרוד, פשוטו כמשמעו". – אלכסה מקמהון
