מחוספס. מפחיד. סמכותי. שלוש המילים הללו מתארות היטב את קמהאמהה, מלכהּ הראשון של ממלכת הוואי, שבשונה מהשאיפות הרווחות בקרב בני האצולה של מולדתו במאה ה־18, ביקש למשול לא רק על שבט או אי בודד, אלא על כל שרשרת האיים המרכיבים את מדינת האוקיינוס השקט.
כבר בראשית דרכו זכה קמהאמהה לכבוד רב בשל כוחו הפיזי, מיומנותו הצבאית ואומץ ליבו בקרב. אך כדי לאחד את האיים הנפרדים של הוואי לכדי ממלכה אחת, יידרש יותר מאשר נשק מערבי וכוח הזרוע.
מדינת הוואי המודרנית בארה"ב מורכבת משמונה איים שהרכיבו בעבר את הממלכה בראשותו של קמהאמהה: הוואי (Hawai'i), מאווי (Maui) אואהו (O'ahu) קאואיי (Kaua'i) מולוקאי (Moloka'i) לאנאי (Lana'i) ניאיהאו (Ni'ihau) וקאהולאווה (Kaho'olawe).
לפי ממצאים ארכיאולוגיים איי הוואי אוכלסו לראשונה לפני למעלה מאלף שנים בידי שבטים פולינזיים, כאשר עד המאה ה־19 כל אי היה ישות עצמאית שנשלטה על ידי שארי בשרו של קמהאמהה או משפחות אריסטוקרטיות אחרות.
על אף שנשלטו בידי שבטים שונים, בכל האיים רווחה מערכת כללים היררכית ודתית נוקשה, הידועה בשם 'אסקנאוואי'. מערכת זו קבעה מועדים ברורים לנטיעות, קטיף וקציר, וכן הגבילה את מספר וסוגי הדגים שניתן היה לדוג. הפרתם של הכללים הובילה לעונשים חמורים שנועדו להבטיח התנהגות הולמת בקרב נתיניו של הצ'יף המקומי, וכן הגנו על משאבי האיים.
החברות השבטיות הללו ראו בצ'יפים שלהן שניים רק לאלים, אך היה עליהם גם להרוויח את הכבוד שרכשו להם באמצעות מאנה – שילוב של כוח דתי ופוליטי שהקנה את הלגיטימציה לשלטון. "שמירה על יציבות פוליטית בתוך המסגרת הפיאודלית של איי הוואי לא הייתה קלה", כתב ההיסטוריון וויליאם ה. דבנפורט, שציין גם כי הכוח "לא נבע אוטומטית ממעמד קדוש שעבר בירושה".
נבואות שהתגשמו
למרות שתאריך הלידה המדויק שלו אינו ידוע, קמהאמהה הראשון נולד כנראה בשנות ה־50 של המאה ה־18 בצפון קוהלה שבאי הגדול של הוואי. למרות שמרבית ההיסטוריונים מאמינים שהצ'יף העליון קאוואה היה אביו של קמהאמהה, אימו טענה בשלב מסוים כי צ'יף אחר, קאהקילי השני ממאווי, היה למעשה האב של המלך לעתיד. כך או כך, הצ'יף קאוואה גידל את הילד כבנו.
נבואות עתיקות מהוואי, שגרסו כי הילד שייוולד מתחת לזוהר של כוכב בהיר הנראה כמו ציפור יהיה זה שיהפוך למנהיג המסוגל לשלוט על הוואי, כמו ניבאו את עתידו של קמהאמהה, שיש הטוענים שנולד ב־1758, השנה שבה הופיע השביט האלי ברקיע בבהירות יוצאת דופן.
אך היו גם מי שנתנו פרשנות אפלה לנבואה זו, שבצירוף אהבתה של אימו ההרה לבשר כרישים, נתפסה על ידי חלק מבני השבט כהוכחה לכך שהילד יגדל להיות כובש אכזר ורוצח שליטים. החשד הזה סיכן את חייו של התינוק, כך שאימו הסתירה אותו ליתר ביטחון. כך, קמהאמהה הצעיר בילה את שנותיו הראשונות במחבוא בוואיפיאו, חוף מבודד באי הגדול שנחשב לקדוש, שם הגנו עליו אנשי דת מקומיים ואומנות.
מתחים משפחתיים
כשהיה בן חמש, לאחר מות אביו, חזר קמהאמהה לחיק משפחתו, שם הוא אומץ על ידי דודו, הצ'יף קאלאני'ופו רב העוצמה. לפי המסורת, הבן הבכור של הצ'יף, קיוואלה, היה הראשון בתור לרשת את אביו, אך הדוד חילק את השלטון בין בנו לאחיינו. כתוצאה מכך, הפכו בני הדודים במרוצת השנים ליריבים מרים, על אף שהם גדלו יחדיו ועברו הכשרה צבאית ושלטונית משותפת.
בשל גובהו וכוחו הרב, קמהאמהה התבלט עד מהרה במיומנויות הלחימה שלו. הוא גם הפנים היטב את השיעורים הפוליטיים שלמד מדודו, השתתף במגוון קרבות והיה מוכן לקבל על עצמו את השררה, על אף שהיה רק צ'יף משני באחד מאיי הוואי.
קמהאמהה אף עבר הכשרה דיפלומטית במסגרתה ערך פגישות עם מבקרים אירופיים, לרבות קפטן ג'יימס קוק. החוקר הבריטי דרך לראשונה באיי הוואי בשנת 1778 כחלק ממסע חיפוש מתמשך אחר מעבר המחבר את צפון האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. ביקורו הראשון באי היה שליו, והוא התקבל בברכה על ידי תושבי האי. אך הדעות הראשוניות של תושבי האי על המבקרים נעכרו עד מהרה, בשל טעויות שעשו קוק וצוותו שנבעו ממחסומי שפה ועמדות תרבותיות שונות.
קוק ואנשיו עזבו את האי, אך חזרו אליו כעבור מספר ימים על מנת לבצע תיקונים בספינתם. בביקור זה גברה המתיחות בין הבריטים לתושבי האי אף יותר, שכן המקומיים ניסו בשלב מסוים לגנוב סירת הצלה מספינתו של קוק. בתגובה, ניסה קוק לחטוף את הצ'יף קלאני'ופו ללא הצלחה, שכן עד מהרה הוקף באלפי מקומיים, בהם קמהאמהה. למרות שההיסטוריונים חלוקים בדעתם באשר לסדר התפתחות האירועים, אין עוררין על כך שבסופו של דבר נרצח קוק על ידי אחד הלוחמים.
כמה שנים לאחר מכן, הקשיש קלאני'ופו הודיע על ערש דווי על משאלתו האחרונה לפמלייתו: קיוואלה, בנו הבכור, יירש את שלטונו, בעוד שקמהאמהה יהפוך לשר הצבא. בכך העניק הצ'יף הזקן לאחיינו כוח פוליטי משמעותי. צעד זה התווסף לעובדה שכנער הצליח קמהאמהה להפוך אבן וולקנית גדולה וקדושה המכונה 'אבן נהא', מעשה שלפי אגדה מקומית יכול היה לבצע רק שליט בעל שיעור קומה. בזכות הזזת האבן זכה קמהאמהה לתהילה ברחבי הארכיפלג, שהחריפה את היריבות ארוכת השנים בינו לבין בן־דודו. בהמשך, החריף השבר אף יותר כאשר בני הדודים נקלעו לעימות במהלך טקס שתייה הקשור להלוויתו של קלאני'ופו.
לקמהאמהה היו תומכים בקרב המנהיגים המקומיים, שעודדו אותו לצבור יותר כוח פוליטי. "המנהיגים המבוגרים זיהו בו משהו", אומר פול ד'ארסי, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. "ייתכן שאלו שתמכו בו עשו זאת בתחילה כדי להשיג שליטה, אך עד מהרה הם למדו כי הוא מדינאי מצוין שלא ניתן לקנות בכסף או באיומים".
בתוך זמן קצר פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם בארכיפלג, בין תומכיו של קמהאמהה לתומכיו של קיוואלה. ב־1782 נפגשו בני הדודים לקרב פנים אל פנים על חוף סלעי במוקו'והאי, בסופו אחד הלוחמים הנערצים ביותר של קמהאמהה הרג את קיוואלה עם חנית. הניצחון בקרב העניק לקמהאמהה שליטה על צפון ומערב האי הגדול של הארכיפלג. רגע זה סימן את תחילת עלייתו המטאורית של קמהאמהה, שבמהלך השנים נלחם על כל האי הגדול וכבש אותו. לאחר מכן המשיך לכבוש גם את האיים מאווי ומולוקאאי ב־1795.
איחוד
ממלכת הוואי סוף־סוף התאחדה, ושלטונו של קמהאמהה יימשך עד מותו ב־1819. "במהלך תקופה זו", אומר ד'ארסי, "הפך קמהאמהה מלוחם צעיר וחם מזג למדינאי אמיתי ובוגר שכוחו נגזר לא רק מכוחו הפיזי, אלא מהקהילה הנאמנה שלו.
"אירופה כבשה את העולם בשל יכולתה לרכז כוח, אך הוא זכה בסופו של דבר במלכות מכיוון שהוא כיבד את כוחו של עמו, בשילוב כישורי מנהיגות מושחזים עם מסירות אלוהית. עם זאת, ממלכה זו הייתה קצרת מועד: היא הסתיימה ב־1893, עם הוויתור הכפוי של המלכה השלטת של הוואי, ליליואוקלאני, לסיפוח הארכיפלג לארה"ב", הוסיף.
פרטים על חייו של קמהאמהה נשזרו במרוצת השנים במיתוסים רבים, והמידע על קבורתו לוט בערפל באותה מידה. כאשר מת המלך, גופתו נטמנה בהתאם למסורת עתיקת היומין של הוואי, לפיה גופתו של השליט צריכה להיקבר במקום בו לא ניתן לראותה, לגנוב או להתעלל בה. כתוצאה מהסודיות שאפפה את קבורתו, קברו של קמהאמהה מעולם לא נמצא.
קבר מסורתי של מנהיגי הוואי הקדמונים השוכן בשמורת טבע באי. John Elk III/Alamy/ACI