בחפירה ארכיאולוגית בשמורת יהודייה התגלו לראשונה שרידי בית כנסת שמיקומו המדויק לא היה ידוע עד כה.
כדי להבין כיצד הגיעו החוקרים לגילוי, יש לחזור כמה שנים אחורה. ד"ר מיכאל אזבנד, מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, הוביל עם פרופ' חיים בן-דוד וד"ר בני ארובס מחקר ארוך שביקש לתעד באופן שיטתי ומדויק את כל הפריטים האדריכליים הפזורים בכפרים הנטושים של הגולן. בניגוד לסקרים קודמים שתיעדו פריטים בודדים בלי ציון מקום מדויק, החליטו החוקרים לתעד כל עמוד, כל כותרת וכל אבן מסותתת, בין היתר בשמורת יהודייה.
כפר יהודייה נזכר כבר ברשימות מיסוי עות'מאניות לפני כחמש מאות שנה. במאה ה־20 היה במקום כפר סורי מודרני, ולאחר הקמת מדינת ישראל שונה שמו ל'יערביה' – ככל הנראה כדי לטשטש את עברו היהודי. בזמן מלחמת ששת הימים ננטש הכפר, ובשטחו הוקמה שמורת יהודייה.
במהלך העבודה בשמורה התברר שהכפר הסורי נבנה ברובו המכריע מאבני בזלת קדומות. חלק מהאבנים הוטמעו בקירות הבתים והונחו הפוכות, כך שהעיטורים המקוריים הוסתרו. לדברי אזבנד, ייתכן שהמקומיים כלל לא ידעו שמדובר בפריטים מבית כנסת עתיק, אלא השתמשו באבנים החזקות כחומר גלם זמין, כפי שנעשה בכפרים רבים בסביבה.
השינוי התרחש כאשר החוקרים הבחינו בשלוש חוליות עמודים שהיו מונחות בשביל הכפר, שדבר מה בצורת ההנחה שלהן נראה להם חריג. "כולם הלכו שם במשך שנים ולא ייחסו לכך חשיבות", מספר אזבנד. "אבל המתודה החדשה, של תיעוד מדויק של כל פריט, גרמה לנו לשים אליהן לב. החלטנו לפתוח ריבוע חפירה קטן במקום, רק כדי לבדוק".
התוצאה הפתיעה גם את החוקרים עצמם, שכן מתחת לשכבת האדמה הופיע בסיס עמוד ורצפת אבן. בהמשך החפירה התגלו עוד בסיסים, ולבסוף נחשף הקיר הדרומי כולו: בנוי מאבני גזית, אורכו כ־13 מטרים, ובו שלושה פתחים הפונים לכיוון ירושלים. "זה היה רגע מרגש", משתף אזבנד. "אחרי שנים שבהן לא היינו בטוחים אם נמצא במקום ממצאים משמעותיים, פתאום נפרש מולנו קיר שלם עם פתחים לכיוון ירושלים".
צורתו של המבנה, המתוארך לתקופה הביזנטית, מזכירה בזיליקה, והוא כלל ככל הנראה שתי שורות עמודים מרכזיות עם דגמים גיאומטריים ודמויות של בעלי חיים, משקופים, ספסלים וחלקים מארון הקודש.
סיפורה של קהילה תוססת
עבור החוקרים, המשמעות של הגילוי חורגת מעבר לארכיטקטורה. "כל בית כנסת קדום מספר סיפור של קהילה", מסביר אזבנד. "האבנים הן רק הביטוי הפיזי לכך. מאחוריהן עמדו אנשים – אלה שבנו, שהתפללו, שלמדו, שהעבירו מסורת מדור לדור. בית הכנסת ביהודייה הוא חלק מרצף של חיים יהודיים בגולן שנמשך לפחות 800 שנה בעת העתיקה."
הגילוי שופך אור על הקשר היסטורי רחב יותר. בתקופות הרומית והביזנטית, מהמאות ה־1 לפנה"ס ועד המאות ה־7–8 לספירה, היה מרכז הגולן אזור יהודי מובהק. למעלה מ־25 בתי כנסת קדומים התגלו ברחבי האזור, בין היתר בקצרין ובאֻם אל-קַנַאטִר, המעידים על התיישבות יהודית יציבה וחזקה תחת שלטון נוצרי ביזנטי.
"יש מי שחושבים שהחיים היהודיים בארץ פסקו אחרי חורבן הבית השני או מרד בר כוכבא", אומר אזבנד, "אבל זה לא נכון. בתי הכנסת הם ההוכחה לכך שבגולן ובגליל חיו קהילות יהודיות חזקות ותוססות מאות שנים אחר כך".
ד"ר דרור בן־יוסף, ארכיאולוג ברשות הטבע והגנים, מוסיף כי בתי הכנסת שימשו לא רק לתפילה אלא גם כמרכזי קהילה, מוקדי אוריינות וחינוך שאותם פקדו חז"ל, והידע עבר בהם מדור לדור.
נכון לעכשיו נחשף רק חלק מבית הכנסת, והחוקרים מתכננים להמשיך את העבודה בשנים הקרובות. טרם נערכו בדיקות מתחת לרצפה, וייתכן שבעתיד יתגלו כתובות או חפצים שיספקו מידע נוסף על חיי הקהילה.
