עבור כמעט כל הנשים, שנות ה־40 יהיו העשור בהן יפסיקו לקבל וסת, עובדה שיכולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת ביחס לסיכונים הבריאותיים שיעמדו בפניהן בעשורים הקרובים.
"בשנות ה־40 הסיכונים למחלות לב, כלי דם וסרטן מתחילים לעלות, אז זו תקופה חיונית לעשות חשבון נפש לגבי מצבך הבריאותי הנוכחי ולבצע את השינויים הנדרשים כדי לשפר אותו", אומרת סטייסי רוזן, קרדיולוגית ברשת השירותים הבריאותיים היהודית נורת' שור (Northwell Health) בניו יורק.
"זהו זמן חשוב להסדיר את לחץ הדם, הכולסטרול, המשקל והפעילות הגופנית, כי למען האמת הרבה מזה נהיה קשה יותר ומשמעותי יותר ברגע שאת עוברת את גיל המעבר" אומרת רוזן, ומוסיפה כי "שנות ה־40 הן הזמן בו כדאי להתמקד במניעה".
מחלת לב כלילית היא הגורם המוביל למוות בנשים, ולשמונה מתוך עשר נשים בגילאי 40 עד 60 יש לפחות גורם סיכון אחד למחלות לב. הדרכים המרכזיות להפחתת הסיכון כוללות תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה המורכבת מלפחות 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה עד אינטנסיבית, ויומַיים של תרגילי כוח.
בדיקות סרטן השד והמעי הגס מתחילות
הסיכון לסרטן מתחיל לעלות בהדרגה בשנות ה־40, ולכן נשים צריכות להמשיך בבדיקות סרטן צוואר הרחם כל שלוש עד חמש שנים, אך עליהן להתחיל לעשות גם בדיקות סרטן אחרות. כוח המשימה המניעתי של ארה"ב (USPSTF), פאנל שסוקר באופן מקיף את הבדיקות הבריאותיות השונות המוצעות לציבור, ממליץ לנשים להתחיל לעבור בדיקה לאיתור שני סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים: סרטן המעי הגס וסרטן השד.
בשנת 2021 צוות המשימה החל להמליץ לנשים לעבור את בדיקת סרטן המעי הגס הראשונה שלהן בגיל 45. באופן אידיאלי, זו צריכה להיות קולונוסקופיה – הבדיקה הטובה ביותר למניעת סרטן המעי הגס שצריך לחזור עליה אחת ל־10 שנים.
"90 אחוזים ממקרי המוות מסרטן המעי הגס ניתנים למניעה במידה ומאובחנים בזמן ובאמצעות קולונוסקופיה באיכות גבוהה", אומר ראג'יב ג'יין, גסטרואנטרולוג במרכזTexas Digestive Consultants בדאלאס. הסיבה לכך היא שקולונוסקופיה לא מאתרת רק גידולים ממאירים, אלא גם פוליפים שפירים שעלולים להפוך לסרטניים.
ישנן אפשרויות נוספות לבדיקת סרטן המעי הגס, הכוללות, בין היתר, בדיקה מסוג Cologuard המסוגלת לאבחן מוטציות בדנ"א בדגימות צואה, הנעשית אחת לשלוש שנים, וסוגים אחרים של בדיקות הדמיה הנעשות כל חמש שנים.
בדיקות אלה עשויות להיתפס על ידי רבים כעדיפות מכיוון שאינן פולשניות, בשונה מהקולונוסקופיה הפולשנית שדורשת גם הכנה לקראת ההליך. עם זאת, ג'יין מציין שהבדיקות הלא פולשניות יכולות לאבחן רק סרטן קיים, בעוד שקולונוסקופיה יכולה גם לאבחן וגם למנוע אותו. "אם אתם רוצים למנוע סרטן, הפתרון הוא קולונוסקופיה הכוללת אפשרות להסרת הפוליפ", הוא אומר.
ההמלצות לגבי המועד בו נשים צריכות לעבור את הממוגרפיה הראשונה שלהן, ובהמשך גם התדירות, השתנו פעמים רבות במהלך השנים. הסיבה העיקרית לכך היא שההמלצות משתנות בהתאם לנתונים חדשים המתגלים לגבי היתרונות והנזקים הקשורים בקרינה הכרוכה בבדיקה. לאחרונה, ה־USPSTF עדכן מחדש את המלצתו לגבי ממוגרפיה, לפיה נשים צריכות להיבדק לראשונה בגיל 40 ולאחריה כל שנתיים.
ג'ואן אלמור, פנימאית המתמחה בחקר בדיקות סרטן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אומרת שחשוב להבין שלצד היתרונות הגלומים בבדיקות סרטן, יש להן גם חסרונות. מלבד חוסר הנוחות הכרוך בהליך עצמו, נזקים אלו כוללים סיכון לתוצאות חיוביות כוזבות. "הבדיקה עשויה לומר שיש לך סרטן, ובסופו של דבר אין לך, אבל זה מוביל למספר רב של בדיקות נוספות", היא אומרת.
אלמור מדגישה כי דבריה לא נועדו להניא נשים מלבצע את הבדיקה, אלא להצביע על כך שחשוב שנשים שאינן נמצאות בסיכון חריג לא יעשו יותר בדיקות ממה שהן צריכות, וכן להעלות בקרבן את המודעות לעובדה שתוצאות חיוביות כוזבות הן שכיחות למדי.
"בסרטן השד, אחת מכל 10 ממוגרפיות תהיה חריגה והאישה תוזמן לבדיקה נוספת", אומרת אלמור. "זה חלק מבדיקות הסקר, ואל תהיי מזועזעת מדי כשאת מקבלת הודעה שכזו". כמו כן, היא מוסיפה שאחת הדרכים להקטין את הסבירות לתוצאות חיוביות כוזבות היא לעשות ממוגרפיה תלת־ממדית בשיטת טומוסינטזיס, בשל העובדה שהן מספקות מידע רב יותר.
המלצות לשמירה על בריאות מינית ורבייה
על אף שנשים ממשיכות להתעבר וללדת בשנות ה־40 לחייהן, רובן מסיימות ללדת בשנות ה־30 לחייהן. אם הצלחת לשמור על אותו גניקולוג כל הזמן הזה, כנראה שכבר בנית איתו או איתה קשר קרוב דיו כדי לבקש מהם לעזור לך לשפר את בריאותך באופן כללי ולהתכונן לתקופה המקדימה לגיל המעבר, במהלכה הגוף מייצר בהדרגה פחות אסטרוגן ותדירות הווסת פוחתת.
המלצות לשמירה על בריאות מטבולית
שנות ה־40 הן גם זמן להעריך אם היו לך מצבים בריאותיים מורכבים בזמן או אחרי ההריון, כגון סוכרת הריון, רעלת הריון או הפרעות יתר לחץ דם בהריון, לידה מוקדמת, הפרעות מצב רוח הקשורות להריון (כגון דיכאון לאחר לידה) או אובדן הריון חוזר. כל אלה יכולים להגביר את הסיכון הקרדיווסקולרי שלך, אז כדאי שתעקבי אחר לחץ הדם, הסוכר בדם וערכי הכולסטרול.
עליך לבדוק את לחץ הדם שלך לפחות אחת לשנתיים במידה והוא נשאר מתחת לערכים 120/80, אך התדירות עולה לפעם בשנה אם את מאובחנת עם לחץ דם גבוה. בדיקות כולסטרול צריכות להתבצע אחת לחמש שנים, אלא אם המספרים גבוהים מהנורמה, ובמקרה זה תזדקקי לבדיקות תכופות יותר. היית צריכה להתחיל לעשות בדיקת סוכר בדם בשנות השלושים שלך, וכך זה אמור להימשך.
חלק מהנשים בשנות הארבעים לחייהן עלולות לפתח בעיות בבלוטת התריס, שלעיתים מתגלות במהלך ההריון, אומרת ג'יל רבין, גניקולוגית מיילדת ב־Northwell Health. למרות שאין אף סוכנות ממשלתית בארה"ב הממליצה על כך באופן רשמי, רבין אומרת שמומלץ לנשים בעשור הרביעי לחייהן לעשות בדיקות לערכי בלוטת התריס כדי לדעת מהו אחוז רמות התירוקסין החופשי בדם. הורמונים אלו עוזרים לווסת את חילוף החומרים ותפקודי גוף אחרים, ורמותיהם יכולות להוות אינדיקטור לתפקודי בלוטת התריס.
אם את מפתחת תסמינים של פעילות יתר או תת־פעילות בלוטת התריס, שאלי את רופא המשפחה שלך אם נחוץ לעשות בדיקות לערכי בלוטת התריס או לקבל הפניה לאנדוקרינולוג. תסמינים של פעילות יתר של בלוטת התריס כוללים ירידה בלתי מוסברת במשקל, דופק מהיר, הזעת יתר או אי סבילות לחום, נפיחות בצוואר, רעד בידיים, חולשת שרירים, קשיי שינה ועצבנות. תת־פעילות של בלוטת התריס כוללת תסמינים כמו עייפות, עלייה במשקל, אי סבילות לקור, כאבי פרקים או שרירים, עור יבש, שיער דליל, תסמיני דיכאון וקצב לב איטי.
נעשה ונשמע
כל אחד צריך לעבור בדיקת עיניים בסיסית בגיל 40 ולאחר מכן לחזור עליה בהתבסס על ממצאיה, היסטוריה משפחתית ותסמינים קיימים.
המשיכי בניקוי שיניים פעמיים בשנה, או לעיתים קרובות יותר אם אינך מקפידה על צחצוח יסודי או על שימוש בחוט דנטלי.
"נשים רבות יתחילו להבחין בשינויים בעור שלהן בשנות ה־40 לחייהן, הכוללים קמטים עדינים וקמטי הבעה הנובעים מהבעות פנים חוזרות ונשנות", אומרת אפריל ארמסטרונג, רופאת עור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "בעשור הרביעי אנחנו מתחילות לרוב להבחין בירידה ניכרת לעין בגמישות העור ובלחות שלו, כך שהעור הופך יבש ודק יותר", היא מוסיפה.
לדברי ארמסטרונג "אין המלצה גורפת לכל אישה באשר היא לעבור בדיקת סרטן עור בשנות ה־40 לחייה, אך היא מייעצת לגלות עירנות לאלה שיש להן גורמי סיכון לסרטן העור, כמו היסטוריה של חשיפה ממושכת לשמש, שימוש במיטות שיזוף או היסטוריה משפחתית של מלנומה או סרטן עור שאינו מלנומה.
ארמסטרונג גם ממליץ לנשים לשלב רטינול או רטינואיד בשגרת הטיפוח שלהן בשנות ה־40 לחייהן, כדי לטשטש את נזקי השמש לעור. אך כמו תמיד, החלק החשוב ביותר בטיפוח העור הוא הגנה מהשמש, כולל שימוש קבוע בקרם הגנה. גם אם איפור היסוד שלך מכיל קרם הגנה הוא אינו מונע חדירת קרינה על־סגולה, ולכן ארמסטרונג ממליצה למרוח קרם הגנה רגיל ומעליו לשים את שכבת האיפור.
חיסונים
לבסוף, חשוב להמשיך ולמנוע מחלות על ידי קבלת חיסון בזמן. המשיכי לקבל את החיסונים השנתיים נגד שפעת ונגיף הקורונה כדי להפחית את הסיכון שלך לסיבוכים ולאשפוזים ממחלות אלו. חיסונים אלו חשובים במיוחד עבור אלו עם גורמי סיכון מסוימים, כגון השמנת יתר או לחץ דם גבוה, אך גם אנשים בגיל העמידה ללא מצב בריאותי ייחודי יכולים בסופו של דבר להתאשפז משפעת או מקורונה.
שנות ה־40 הן גם ההזדמנות האחרונה של נשים לקבל את החיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV) כדי להפחית את הסיכון לזיהומים מתשעת זני הנגיף שאחראי לכמעט כל מקרי סרטן צוואר הרחם ולרבים ממקרי סרטן הפות, הנרתיק, פי הטבעת וחלל הפה. לפי החברה האמריקנית לסרטן, שיעורי סרטן צוואר הרחם עלו בקרב נשים בגילאי 33 עד 44 בשנת 2024.
