טרקים בניו זילנד: מסלול פיורדים חדש נחנך באי הדרומי

טרקים בניו זילנד: מסלול פיורדים חדש נחנך באי הדרומי

שביל המתפתל דרך רצועת החוף הפראית לחופי הים הטזמני מצטרף לרשימת מסלולי ההליכה הנהדרים שלה

האזור הדרום־מערבי של ניו זילנד הוא המקום שבו נגמרים הכבישים – ונותרים כ־11,650 קילומטרים של יער, פיורדים ורכסי הרים משוננים המהווים חלק מחבל הארץ השומם הנרחב ביותר במדינה. שלושה מתוך עשרת המסלולים הגדולים והמוכרים של ניו זילנד לוקחים מטיילים מסורים דרך חלקו הצפוני של אזור זה, לאורך מסלולי רוטבורן (Routeburn), מילפורד (Milford) וקפלר (Kepler). בקרוב, גם דרום החוף יקבל את ההכרה שלו, מכיוון שהמסלול האמפ רידג' (Hump Ridge) עתיד להצטרף לרשימת מסלולי הקיווי המפורסמת, הקרויה על שם עוף הקיווי שתפוצתו ייחודית לניו זילנד, ומהווה סמל בלתי רשמי שלה. 

המסלול של 60 הקילומטרים נפתח במקור למטיילים בשנת 2001, אך עבודות השדרוג שנעשו בשביל ובמתקנים שבו במהלך השנים האחרונות העלו אותו לדרגה גבוהה מספיק כדי שיוכל להצטרף לעשרת המסלולים המומלצים במדינה, ולהפוך למסלול המומלץ ה־11 במספר. 

שבילים אלה, המנוהלים על ידי מחלקת השימור של ניו זילנד, חוצים מגוון רחב מנופיה הייחודים של המדינה, והם פופולריים מספיק כדי שמטיילים יתבקשו לעתים להזמין מראש מקום בכדי לצעוד בהם. מסלול ההאמפ רידג' המשופר אמור להיפתח בחודש נובמבר, הזמן בו עונת טיולי הקיץ בניו זילנד מתחילה. ניתן לסיים את המסלול המעגלי בדרגת הקושי הבינונית בתוך שלושה ימים, והוא כולל לינת לילה בשני בתי הארחה בשטח, אולי תחת עיניו הבוחנות של קיאה – תוכי בצבע ירוק זית הידוע בסקרנותו הרבה ובנטייתו לנקר בעוברי אורח ובחפציהם. 

הפסגה הגבוהה ביותר במסלול זה מתנשאת לגובה של כמעט 1,000 מטרים, וממנה ניתן להביט על רצועת החוף הארוכה והשוממת שמשתרעת לאורך ים טסמן, נופים אשר הופכים את המסלול למוקד משיכה רבתי בהשוואה למקומות אחרים באזור פיורדלנד. ישנן תזכורות גם לניסיונות פיתוח ספורדיים באזור, עוד בטרם רשויות המדינה אסרו על כריתת עצים אי אז בשנות ה־80. ביטוי לניסיון פיתוח שכזה ניתן למצוא בגשר העץ בן מאה השנים "פרסי ברן", שננטש זמן לא רב לאחר שנבנה על רקע מיתון בתעשיית העץ, שופץ מחדש לפני חמש שנים, ומשמש כעת את הצועדים המגיחים מהיער עטור השרכים הממוקם בשולי העמק העמוק.

מסלול חוף אָבֵּל טסמן
שרכים, כמו אלה שלאורך מסלול חוף אָבֵּל טסמן שבצילום, הם סמל לאומי של ניו זילנד. צילום: GETTY IMAGES

שלושה מהמסלולים הטובים ביותר בניו זילנד

שביל צפוני סובב טונגרירו (Tongariro Northern Circuit)

הלב הוולקני של האי הצפוני מספק תפאורה מרשימה להפליא למסלול בן 28 הקילומטרים הסובב את הר נגאורוהו – שכיכב בסרטי שר הטבעות כ"הר האבדון". חלק מהמסלול משותף לטיול היום במעבר האלפיני טונגרירו, קטע הכולל את אגמי אמרלד מנקרי העיניים.

מסלול חוף אבל טסמן (Abel Tasman Coast Track)

הפארק הלאומי אבל טסמן הממוקם באי הדרומי של ניו זילנד אמנם אינו נהנה מהאקלים הסאב־טרופי המאפיין את האי הצפוני, אך בהחלט אפשר לטעות ולחשוב כך כאשר מביטים על חופיו הזהובים, ים הטורקיז שלו והגבעות המיוערות שבו. הצועדים במסלול ההליכה החד כיווני של 60 הקילומטרים לאורך החוף יחלפו על פני מפלים, גשרים מתנדנדים וסבכי שרכי עצים בגובה של עד 20 מטרים.

מסלול רוטבורן (Routeburn Track)

אתם מטפסים גבוה ונשארים בגובה רב במסלול זה המשתרע על פני 21 קילומטרים בהרי הומבולדט (Humboldt Mountains), המהווים חלק מרכס האלפים הדרומיים שבין העיירה קווינסטאון (Queenstown) לפיורד מילפורד סאונד (Milford Sound). בעוד היום הראשון מוקדש לטיפוס מעל קו העצים, ביום השני של ההליכה בת שלושת הימים השביל כבר חובק את כתפי ההרים, עם נופים מעוררי השתאות של הנהרות המתפתלים בעמק הרחק למטה.

(קראו עוד על שבע הרפתקאות משפחתיות מרגשות לשנת 2024.)

פרסי ברן (Percy Burn) על מסלול ההאמפ רידג' (Hump Ridge), הוא אחד מגשרי הדרכים הגדולים בעולם.

האזור הדרום־מערבי של ניו זילנד הוא המקום שבו נגמרים הכבישים – ונותרים כ־11,650 קילומטרים של יער, פיורדים ורכסי הרים משוננים המהווים חלק מחבל הארץ השומם הנרחב ביותר במדינה. שלושה מתוך עשרת המסלולים הגדולים והמוכרים של ניו זילנד לוקחים מטיילים מסורים דרך חלקו הצפוני של אזור זה, לאורך מסלולי רוטבורן (Routeburn), מילפורד (Milford) וקפלר (Kepler). בקרוב, גם דרום החוף יקבל את ההכרה שלו, מכיוון שהמסלול האמפ רידג' (Hump Ridge) עתיד להצטרף לרשימת מסלולי הקיווי המפורסמת, הקרויה על שם עוף הקיווי שתפוצתו ייחודית לניו זילנד, ומהווה סמל בלתי רשמי שלה. 

המסלול של 60 הקילומטרים נפתח במקור למטיילים בשנת 2001, אך עבודות השדרוג שנעשו בשביל ובמתקנים שבו במהלך השנים האחרונות העלו אותו לדרגה גבוהה מספיק כדי שיוכל להצטרף לעשרת המסלולים המומלצים במדינה, ולהפוך למסלול המומלץ ה־11 במספר. 

שבילים אלה, המנוהלים על ידי מחלקת השימור של ניו זילנד, חוצים מגוון רחב מנופיה הייחודים של המדינה, והם פופולריים מספיק כדי שמטיילים יתבקשו לעתים להזמין מראש מקום בכדי לצעוד בהם. מסלול ההאמפ רידג' המשופר אמור להיפתח בחודש נובמבר, הזמן בו עונת טיולי הקיץ בניו זילנד מתחילה. ניתן לסיים את המסלול המעגלי בדרגת הקושי הבינונית בתוך שלושה ימים, והוא כולל לינת לילה בשני בתי הארחה בשטח, אולי תחת עיניו הבוחנות של קיאה – תוכי בצבע ירוק זית הידוע בסקרנותו הרבה ובנטייתו לנקר בעוברי אורח ובחפציהם. 

הפסגה הגבוהה ביותר במסלול זה מתנשאת לגובה של כמעט 1,000 מטרים, וממנה ניתן להביט על רצועת החוף הארוכה והשוממת שמשתרעת לאורך ים טסמן, נופים אשר הופכים את המסלול למוקד משיכה רבתי בהשוואה למקומות אחרים באזור פיורדלנד. ישנן תזכורות גם לניסיונות פיתוח ספורדיים באזור, עוד בטרם רשויות המדינה אסרו על כריתת עצים אי אז בשנות ה־80. ביטוי לניסיון פיתוח שכזה ניתן למצוא בגשר העץ בן מאה השנים "פרסי ברן", שננטש זמן לא רב לאחר שנבנה על רקע מיתון בתעשיית העץ, שופץ מחדש לפני חמש שנים, ומשמש כעת את הצועדים המגיחים מהיער עטור השרכים הממוקם בשולי העמק העמוק.

מסלול חוף אָבֵּל טסמן
שרכים, כמו אלה שלאורך מסלול חוף אָבֵּל טסמן שבצילום, הם סמל לאומי של ניו זילנד. צילום: GETTY IMAGES

שלושה מהמסלולים הטובים ביותר בניו זילנד

שביל צפוני סובב טונגרירו (Tongariro Northern Circuit)

הלב הוולקני של האי הצפוני מספק תפאורה מרשימה להפליא למסלול בן 28 הקילומטרים הסובב את הר נגאורוהו – שכיכב בסרטי שר הטבעות כ"הר האבדון". חלק מהמסלול משותף לטיול היום במעבר האלפיני טונגרירו, קטע הכולל את אגמי אמרלד מנקרי העיניים.

מסלול חוף אבל טסמן (Abel Tasman Coast Track)

הפארק הלאומי אבל טסמן הממוקם באי הדרומי של ניו זילנד אמנם אינו נהנה מהאקלים הסאב־טרופי המאפיין את האי הצפוני, אך בהחלט אפשר לטעות ולחשוב כך כאשר מביטים על חופיו הזהובים, ים הטורקיז שלו והגבעות המיוערות שבו. הצועדים במסלול ההליכה החד כיווני של 60 הקילומטרים לאורך החוף יחלפו על פני מפלים, גשרים מתנדנדים וסבכי שרכי עצים בגובה של עד 20 מטרים.

מסלול רוטבורן (Routeburn Track)

אתם מטפסים גבוה ונשארים בגובה רב במסלול זה המשתרע על פני 21 קילומטרים בהרי הומבולדט (Humboldt Mountains), המהווים חלק מרכס האלפים הדרומיים שבין העיירה קווינסטאון (Queenstown) לפיורד מילפורד סאונד (Milford Sound). בעוד היום הראשון מוקדש לטיפוס מעל קו העצים, ביום השני של ההליכה בת שלושת הימים השביל כבר חובק את כתפי ההרים, עם נופים מעוררי השתאות של הנהרות המתפתלים בעמק הרחק למטה.

(קראו עוד על שבע הרפתקאות משפחתיות מרגשות לשנת 2024.)

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך​

בעלי חיים
מדע
סביבה
היסטוריה ותרבות
טיולים ומסעות
C0377995-Meteor_fireball_illustration
גלגל הטוויה של גנדי מסמל את אמונתו בתעשייה כפרית ובהסתמכות עצמית.
התזונה שעומדת במבחן הזמן
על השיש או במקרר? כך תאחסנו פירות וירקות באופן מיטבי
קרפדה על הכוונת

לכו רחוק יותר

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

חודש הספר העברי: עד 50% הנחה

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן