נאס"א עולה על "מסלול השיגור" אל עבר יעדים ידידותיים לסביבה. סגנית המנהל של סוכנות החלל, פאם מלרוי, חשפה לאחרונה את השלב הראשון של אסטרטגיית קיימות החלל החדשה של נאס"א. בחודשים הקרובים, הסוכנות תשיק נדבכים נוספים של האסטרטגיה, שנועדה להבטיח שהחלל מסביב לכדור הארץ יהיה נקי מפסולת – ושהמשאבים בחלל יחולקו בצורה שוויונית וברת קיימא.
" זה מתרחש זה זמן מה", אומרת מלרוי, בהתייחסה לכך שאגפים שונים של סוכנות החלל כבר אימצו מדיניות ידידותית לסביבה על דעת עצמם, אך מוסיפה שכעת נאס"א תעשה מאמץ כלל־מערכתי.
השלב הראשון של אסטרטגיית הקיימות של נאס"א יתמקד בפסולת שנמצאת במסלולים סביב כדור הארץ. בעיית הפסולת המסלולית היא ללא ספק הנושא הדחוף ביותר בחלל. כיום, כמעט 10,000 לוויינים מקיפים את כדור הארץ, אך יש גם הרבה מאוד חלליות נטושות, שרידי טילים ומיליוני חלקים נוספים שמסתובבים סביב הפלנטה שלנו, ללא כל שימוש, במהירות של כ־27,000 קילומטרים לשעה.
אסטרונומים המתריעים לגבי מסלולי החלל סביב כדור הארץ – ההופכים יותר ויותר צפופים –שיבחו אומנם את התוכנית החדשה, אך רבים מהם טוענים שסוכנות החלל האמריקנית מפגרת אחר סוכנויות מקבילות במדינות אחרות, וכי היא נדרשת לפעולה נרחבת יותר כדי לטפל בסוגיה הדחופה הזו של אשפת חלל.
"אני מאוד שמח לראות שנאס"א עושה את זה, אך צריך קודם כל לראות אם הקונגרס נותן להם את התקציב הדרוש כדי לעשות שינוי אמיתי", אומר דארן מקנייט, עמית בכיר בחברת ניטור החלל LeoLabs שבסיסה בקליפורניה.
סיכונים הולכים ומתגברים
נכון להיום, כל לוויין שמסתובב באזור צפוף בחלל נמצא בסיכון הולך וגובר להיפגע על ידי גוש מתכת שנכנס למסלול שלו, ובכך להפוך לאשפה בעצמו. מלרוי ועמיתיה בנאס"א מודאגים במיוחד מהסכנות שמצב זה טומן לתחנת החלל הבינלאומית ולאסטרונאוטים המאיישים אותה – סיכונים שהומחשו בסרט "כוח משיכה" משנת 2013, שם נאלצה סנדרה בולוק לברוח ממעבורת החלל. בתרחיש הגרוע ביותר, התפקודים הקריטיים של תחנת החלל ייפגעו, וכל אסטרונאוט שלא יוכל לעלות על חללית ולברוח – ימות.
ככל שיש יותר לוויינים, כך גם גוברות הסכנות. אם הייתה לדוגמה התנגשות במסלול בין שרידי טיל ללוויין שכבר לא נמצא בשימוש, זה היה יוצר פסולת נוספת, שבתורה מעלה את הסבירות להתנגשויות נוספות, מה שיהפוך את המסלול לבלתי שמיש למשך שנים או עשרות שנים. זה דומה לתאונת שרשרת בנתיב כביש מהיר, אך ההבדל הוא שבחלל אין רכבי חירום ואין דרך לנקות את הכול מבלי להוציא מיליוני דולרים, אם לא מיליארדים, על תהליך שנמשך שנים.
בדו"ח חדש שפרסמה נאס"א, הסוכנות מציגה את החלק הראשון של אסטרטגיית הקיימות שלה, הכולל התייחסות לאוכלוסיית הלוויינים ההולכת וגדלה, ומתריע על כל אותן פיסות מסוכנות של פסולת חלל. הדו"ח גם מצביע על הההתרחבות האחרונה של מערכי לוויינים בחלל, כאשר הגדול ביותר הוא ללא ספק סטרלינק (Starlink) של SpaceX, שיוכל בסופו של דבר להכיל יותר מ־40,000 לווינים. פרויקט קויפר (Kuiper) של אמזון מתעתד להיות לא הרחק מאחור.
נדרשת פעולה מיידית
המודלים ארוכי הטווח של נאס"א שימושיים, אומר מקנייט, "מכיוון שהם מראים כיצד פסולת יכולה להמשיך להצטבר במשך עשרות שנים, אך הסוכנות מתעלמת מהעובדה שדברים רעים קורים כבר עכשיו, המצריכים פתרונות כבר עכשיו".
לדוגמה, ב־28 בפברואר, חללית TIMED של נאס"א, החוקרת את קרינת השמש באטמוספירה העליונה, כמעט וקיימה פגישה צמודה (מדי) עם לוויין רוסי בן 32. הלוויין הרוס מזה שנים, ולכן לא ייתכן שהוסט בכוונה תחילה ממסלולו. אם החללית האמריקנית והלווין הרוסי היו במסלול התנגשות – אף אחד לא יכול היה למנוע זאת.
כאמור, הסיכון הגבוה ביותר קשור בתחנת החלל הבינלאומית, שכן היא מאיישת אסטרונאוטים. במהלך השנים האחרונות התחנה הייתה חשופה מספר פעמים לסכנת פגיעה של פסולת חלל – פעם אחת על ידי שרידי טיל רוסי ישן, ופעם אחרת על ידי רסיסים מניסוי טילים נגד לוויין רוסי שהתקיים בשנת 2021 שעיכב פעילות חוץ־רכבית מתוכננת של נאס"א, שכן פסולת יכולה לחדור בקלות את חליפת החלל.
ארצות הברית, סין והודו בדקו כולן טילים נגד לוויינים, בין היתר על ידי פיצוץ לווייניהן שלהן, תוך יצירת פסולת חלל נוספת. הבעיה הייתה כה חריפה שבשנת 2022 סגנית נשיא ארה"ב, קמלה האריס, קראה לקהילה הבינלאומית להפסיק את ניסויי הנשק הללו.
חוקר נשיונל ג'יאוגרפיק מוריבה ג'ה, שמשמש גם כמהנדס חלל באוניברסיטת טקסס, אומר שבסופו של דבר נאס"א, סוכנויות חלל וחברות אחרות צריכות להתמודד עם העובדה ש"הגורל של כל מה שאנחנו משגרים לחלל הוא להפוך לאשפה, וזה צריך להשתנות".
כמה סוכנויות כבר מנסות לעשות את מה שג'ה מציע – ונאס"א מנסה להדביק את הפער. סוכנות החלל האירופית פרסמה את הגישה שלה ל"אפס פסולת" לפני יותר משנה, הכוללת יעדים ספציפיים שהסוכנות מתעתדת לעמוד בהם עד שנת 2030 כדי להפחית את הסיכונים להתנגשויות בחלל. גם סוכנות החלל של בריטניה הודיעה שהיא תשקיע ביתר שאת בקיימות החלל בהשוואה ל־2023, ויפן החלה להשקיע אף בחברות חלל פרטיות שפעילותן מוקדשות לטיפול בפסולת החלל, לצד פעילותה באו"ם להעלאת המודעות לסוגייה.
בעוד שנאס"א מפגרת מאחור, לכמה סוכנויות רגולטוריות אמריקניות, כמו רשות התקשורת הפדרלית, יש חוקים משלהן לגבי פסולת חלל. בשנת 2022 הרשות חוקקה חוקים חדשים שיחייבו חברות טלקום להיפטר מהחללית הישנה שלהן, במקום לתת להן להסתובב ללא כל מטרה במסלול במשך עשרות שנים. רשות התעופה הפדרלית גם הציעה חוק שיחייב את חברות החלל להיפטר משרידי טילים שנותרים במסלול.
"האסטרטגיה של נאס"א אומנם יכולה להוביל להתפתחות משמעותית", אומר ג'ה, אך מוסיף ש"זו גם הזדמנות שהוחמצה ליישם עקרונות ניהול פסולת שכבר פותחו בעבור היבשה, האוקיינוס והאוויר בחלל".
כמו כן, ג'ה טוען שקהילת החלל מנסה להמציא את הגלגל מחדש; בניגוד למקבילתה האירופית, לנאס"א אין כיום תוכנית קונקרטית לפיתוח כלכלת חלל מעגלית, שמשמעותה עיצוב מחדש של חלליות, ניסויים בחומרים ודלקים חדשים, שימוש חוזר ומיחזור של לוויינים, במקום פריסה כל כך נרחבת של לוויינים חד־פעמיים.
פתרונות יצירתיים
ביטוי לפיגור של נאס"א בתחום ניקוי החלל ניתן למצוא בעובדה שחללית בשם J־ADRAS של חברת Japan ־ Astroscale שוגרה כבר בפברואר אשתקד למשימה המכונה "ניקוי פסולת אקטיבי", וכעת היא מנסה להתקרב בבטחה לשריד של טיל שנשאר במסלול לפני 15 שנים במטרה לאתר אותו ולאפיין את מצבו ואת התנועה שלו במרחב. במידה שהפעולה תצלח, יהיה יסוד סביר להניח שמשימת ניקוי עתידית תוכל להתבצע בהצלחה.
בשנת 2026 סוכנות החלל האירופית וחברה פרטית בשם Clearspace מתכננות לשגר חללית שתשתמש בזרועות רובוטיות כדי ללכוד שריד של טיל במשקל 115 קילוגרמים ולמשוך אותו בבטחה לאטמוספירה, שם יישרפו שניהם בבטחה. לפי חיל החלל האמריקני, נראה שחלק הטיל שסוכנות החלל האירופית מתעתדת להשמיד נפגע מחתיכת פסולת קטנה יותר בקיץ האחרון, מה שממחיש עוד יותר את הבעיה ואת הצורך בפעולה.
ארה"ב בוודאי תוביל משלחות סילוק פסולת חלל משלה, אומרת מלרוי מנאס"א, אך הסוכנות עדיין צריכה לגבש את תוכנית קיימות החלל שלה לפני שהיא תקבל החלטות חשובות בנושא. מלרוי כבר מכירה את תחום ניקוי החלל שכן היא שירתה בעבר ב־DARPA, סוכנות ממשלתית הפועלת תחת מחלקת ההגנה של ארה"ב, אשר חוקרת אפשרויות יצירתיות למדי לתפיסת פסולת חלל, הכוללות, בין היתר, שימוש בצִלְצָלים וברשתות.
התקציבים השנתיים של נאס"א תלויים בסופו של דבר בקונגרס האמריקני, שקיצץ את תקציב הסוכנות לשנת 2024 בשני אחוזים, כאשר משימת החזרת דגימות של סלעים ואבק ממאדים ותוכניות אחרות, מאבדות אט־אט מימון. משימת פינוי פסולת תהיה השקעה חדשה וגדולה.
ניתוח העלות־תועלת של נאס"א מוכיח כי הסרת 50 העצמים הבעייתיים ביותר במסלול נמוך מעל כדור הארץ – בעיקר שרידי טילים וחפצים אחרים הנמצאים בסמוך ללוויינים קריטיים – תהיה אומנם יקרה, אך משתלמת בטווח הארוך. לפי הניתוח של נאס"א, זה גם ישתלם מבחינה כלכלית לפתח לייזרים וטכנולוגיות אחרות שניתן יהיה להשתמש בהם כדי להסית פסולת מחוץ לטווח סכנה ובכך למנוע התנגשויות. עם זאת, תכנון ופריסה של טכנולוגיות כאלו להתמודדות עם פסולת החלל יארכו שנים.
מה צופן עתיד
פינוי פסולת חלל זה דבר חשוב, אומנם, אך "זו לא תרופת פלא", אומר אהרון בולי, מדען פלנטרי באוניברסיטת קולומביה הבריטית, ומייסד שותף של מכון החלל (Outer Space Institute), המאגד תחתיו מדענים בתחום החלל. "אני שמח שהם פרסמו את האסטרטגיה הזו בנושא קיימות בחלל, כי יש הרבה עבודה לעשות", הוא מוסיף. "עם זאת, יש צורך לשנות כיוון, מכיוון שלא יתאפשר לנקות את הבלגן הזה אם אנשים ימשיכו לזהם ולהשאיר עוד אשפה בחלל".
האסטרטגיה של נאס"א תכלול בין השאר תוכניות ארוכות טווח לירח ולחלל העמוק (אזורים רחוקים מאוד מכדור הארץ), בהם אסטרואידים ומאדים. המרוץ של נאס"א לירח מתממש באמצעות תוכנית הירח "ארטמיס" שמטרתה, בין היתר, להקים מושבה מתפקדת על הירח, בעוד לסין, לרוסיה ולתעשיית החלל המסחרית יש תוכניות משלהן לירח.
עם זאת, יש על הירח משאבים מוגבלים, מה שיצריך מנאס"א לקחת בחשבון את הצרכים של אחרים, כולל אלה של הדורות הבאים, כחלק ממאמצי הקיימות של הסוכנות, אומרת מלרוי. "אני חושבת שעם הזמן נלמד יותר וכך גם האסטרטגיה שלנו תשתכלל, אבל כבר עכשיו ניתן לומר שאנחנו מתכוונים להתמקד בשימור אזורים בעלי ערך מדעי והיסטורי ובעלי יופי טבעי יוצא דופן."
מלרוי משווה את הגישה של נאס"א לקיימות בחלל לעבודתה על שינויי אקלים, שכן סוכנות החלל חוקרת במשך עשרות שנים את האקלים של כדור הארץ כמערכת הוליסטית ומקדמת קיימות על הפלנטה שלנו.
האנלוגיה האקלימית מתאימה למשבר פסולת החלל גם בדרך אחרת, אומר מקנייט. "זה כמו התחממות כדור הארץ במובן שאנחנו רואים את זה מגיע, אבל אף אחד לא רוצה לפעול עד שזו הופכת לבעיה אמיתית. אנחנו במידה רבה מחכים שמשהו רע יקרה כדי להגיב, אבל עדיף להתמודד עם האיום מבעוד מועד מאשר לטפל בנזקים שלו. אני מברך שנאס"א עושה את הצעד הזה, אבל מקווה שהיא תעשה זאת ברמת הדחיפות הנכונה", הוא מסכם.