רוברט ברדאן גדל על חופי ימת יורון בפרובינציה הקנדית אונטריו, ולכן תמיד היה קרוב למים. בכיתה ו' קיבל מיקרוסקופ כמתנה לחג המולד. כמה מהדברים הראשונים שהוא ראה מבעד לעדשה היו יצורים זעירים בתוך טיפות מים שהוא אסף מבריכה מקומית. המיקרואורגניזמים האלה ריתקו אותו.
במעבדה של רוברט ברדאן, פרוסות צמחים צבועות הופכות ליצירות אמנות קליידוסקופיות שמזכירות אגט או ויטראז'ים. הטכניקה שלו, הידועה בשם פוטומיקרוגרפיה, כוללת צילום דגימות צבועות מתחת למיקרוסקופ שעליו מותקנת מצלמת DSLR. כאן בתמונה, בכיוון השעון משמאל למעלה: ענף אשוחית; גזע אורן ובו ארבע טבעות גדילה מובחנות; מחטי אשוחית; ענף צפצפה; שחלה של Lilium Brownii ; ענף צפצפה בהגדלה יתרה.
אחרי כיתה ח', השתדרג ברדאן לדגם מתוחכם יותר והבין שמדובר בשער לעולם אחר. "המיקרוסקופ החדש הזה שינה את חיי", הוא אומר. "ראיתי הרבה יותר". הוא התחיל ללמוד צילום ולקנות מצלמות שאפשר להלביש על המיקרוסקופ שלו. הוא צילם שרכים, פטריות ועצים, ולמד איך לפתח פילם. הוא גם פיתח את מיומנויות המיקרוסקופיה שלו עד כדי כך שהוא השלים דוקטורט בביולוגיה תאית, ובמשך חמש שנים ניהל מעבדה באוניברסיטת אלברטה באדמונטון.
ענף הצפצפה הפרוס דק, צבוע באדום, ומצולם בהגדלה של פי 400, לא נראה כמו עץ אלא כמו מקרמה. "התחלתי להתעניין בצילום כי רציתי לחלוק את מה שראיתי במיקרוסקופ", אומר ברדאן. בתמונה הזאת, תאי פרנכימה, שהם היסוד של כל רקמת הצמח, נראים כמו חורים, ודפוס של רצועות משקף את הצמיחה השנתית של העץ. "צמחים הם מורכבים יותר משנדמה לרובנו", הוא אומר.
אבל ברדאן מעולם לא שכח את שתי האהבות הראשונות שלו – ההשתקעות בטבע, וצילומו לפרטי פרטים – והוא החליט לחזור אליהן. יש לו מגוון מושאי צילום, מפתותי שלג וכלה בעצי אשוחית. כדי לראות את האשוחיות מתחת למיקרוסקופ, ברדאן אוסף ענפים קטנים ומשתמש בכלים מיוחדים כדי לגלח מהם פרוסות דקיקות, שאותן הוא צובע באדום או בכחול.
בעלה קמליה זה, המוגדל פי 100, יש מערכת עֵצָה ושִׁיפָה ענפה המעבירה מים, סוכרים וחומרי הזנה בכל הצמח.
כדי לייצר את התמונות הסופיות, הוא נוהג להשתמש בתהליך שנקרא "הערמת פוקוס", שבו ממזגים תמונות דומות עם מישורי מוקד שונים כדי לייצר עומק שדה גדול יותר, ולפעמים הוא גם תופר תמונות כדי לייצר פנורמות. "אני חוקר כל דבר שאולי יש בו אפשרויות" הוא אומר, ומעודד אחרים להשתמש כמוהו במיקרוסקופ לאותה מטרה. "כל כלי שמעצים את יכולתנו לראות, מעצים את היצירתיות שלנו", הוא אומר. "התצפיות שלנו יכולות באופן פוטנציאלי להוביל לתגליות ולפתרונות חדשים".
בצילום זה של עץ אורן הפרוס לאורך ומוגדל פי 100, השתמש ברדן במיקרוסקופ מקטב ובמסנן מיוחד. "העמודים האנכיים הם תאים בודדים הנקראים טראכאידים", הוא מציין, "והעצמים המעגליים מחברים את התאים הללו יחד ומאפשרים למים לנוע ביניהם".למרות שברדן מרבה לחתוך ולהרכיב את הצמחים בעצמו, הוא משתמש מדי פעם בדגימות מוכנות מחנויות אספקה מדעית, כמו זו המציגה חתך רוחב של מחט אורן בגוון כחול.בצילום מיקרוסקופי זה של עץ אורן, טבעות הצמיחה מוצגות בצהוב והקליפה מוצגת בירוק. החורים כהים הם תעלות לשרף, "המשמשות כהגנה מפני חרקים ובעלי חיים אחרים שעלולים לחדור לגזע", הוא אומר.גבעול תירס הופך לפסיפס תחת המיקרוסקופ של ברדן. צרורות העֵצָה והשִׁיפָה מופיעים כעיגולים אדומים, בעוד שרקמות אחרות כעיגולים כחולים. ההיקף האדום הוא האפידרמיס, "מחסום לעולם החיצון", הוא אומר.פיגמנט כחול מוסיף גוון של קרח לחתך הזה של מבנה התא בתוך ענף צפצפה.
