ארגון וסדר יכולים לשפר את הבריאות הנפשית

בעולם כאוטי ורווי מתח כשלנו, בריאות נפשית היא משאת נפש של רבים, וכעת, מספר מחקרים מצביעים על כך שלסדר וארגון יש תרומה מכרעת לכך. מאידך, מחקרים שונים מצביעים על כך שחוסר ארגון עלול להשפיע לרעה על הדרך שבה אנו רואים את עצמנו, ואת החיים שאנו מנהלים.

מהמחקרים גם עולה שחיים בסביבה לא מאורגנת או עמוסה עשויים להוביל לזיכרון ירוד, הרגלי אכילה לקויים, סיכוי מוגבר לפתח הפרעות במצב הרוח, כמו גם לירידה בשליטה ובדחפים. יש גם קשר בין הורמון הלחץ קורטיזול לחיים בחללים עמוסים, בעוד ש"חוסר ארגון יכול להוביל להפרעות חרדה כרוניות אצל אנשים מסוימים", אומר דניאל לויטין, מדען מוח התנהגותי מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה.

"עומס יכול להפחית את תחושות הרווחה, האושר והביטחון שאדם שואב מהשהייה במרחבים האישיים שלו", אומרת קתרין רוסטר, פרופסור בבית הספר לניהול ע"ש אנדרסון באוניברסיטת ניו מקסיקו.

"הבתים שלנו עשויים להיות מבולגנים כי אנחנו מרגישים מוצפים ולא מאורגנים מבחינה נפשית", אומרת נטלי כריסטין דאטילו, פסיכולוגית קלינית מבוסטון ומדריכה בבית הספר לרפואה של הרווארד.

"עומס וחוסר ארגון מביאים לאובדן תפוקה שקשה לכמת אותו", אומר לויטין. הוא מצביע על משך הזמן שאנשים מפסידים בחיפוש אחר חפצים אבודים, החמצת פגישות או פיגור בעבודה או בלימודים בגלל אי ​​סדר בחיים. "סביר להניח שהאדם הממוצע מאבד חמישה אחוזים מזמנו בגלל חוסר ארגון", הוא אומר. "קחו את המשכורת השנתית שלכם, תכפילו אותה בחמישה אחוזים, ובכך תראו כמה חוסר ארגון עלול לעלות לכם".

בעוד שיתרונות מסוימים המיוחסים לסדר וארגון בכל הקשור בבריאות הנפש עשויים להיות מוגזמים (בניגוד לדעה הרווחת, ארגון כנראה לא יעזור עם דיכאון מאובחן, למשל), ישנם מספר יתרונות הטמונים בשמירה על מרחב מסודר שאין עליהם עוררין מבחינה מדעית.

יתרונות נפשיים (ופיזיים) בארגון

ג'וזף פרארי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת דה־פול ואחד החוקרים המוכרים ביותר בתחום הארגון, אומר שהרבה בעיות של בריאות הנפש הנובעות מעומס וחוסר ארגון יכולות להשתפר פלאים עם מעט סדר. "אם תלמדו כיצד לסדר ולארגן את סביבתכם תרגישו פחות תשישות, תשפרו את הפרודוקטיביות שלכם בעבודה ואת איכות חייכם באופן כללי", הוא אומר.

נהא קוראנה, פסיכולוגית קלינית מוסמכת באטלנטה החוקרת את האופן בו ארגון משפר את הבריאות הנפשית, מסכימה ומוסיפה שסדר יכול לשפר גם תסמינים הקשורים לחרדה.

כמו כן, נמצא שבתים מסודרים מנבאים בריאות פיזית טובה יותר. "אנשים שהבתים שלהם נקיים הם לרוב פעילים יותר ובעלי בריאות פיזית טובה יותר", אומרת ליבי סנדר, פרופסור להתנהגות ארגונית באוניברסיטת בונד באוסטרליה.

חלק מזה נובע מהנטייה של אנשים מאורגנים להיות טובים יותר בניהול הזמן שלהם, אך גם בשל העובדה שמחקרים מצביעים על כך שסדר יכול לסייע לשפר את התזונה של האדם. "מחקרים מראים קשר בין אי־סדר למשקל עודף", אומרת דאטילו.

מחקרים מצאו שסדר וארגון עשויים אף לשפר את איכות מערכות היחסים. דאטילו מסבירה שהעומס הקוגניטיבי הנוצר מאי־סדר עשוי להקשות על זיהוי תקשורת שאינה ורבאלית מבן או בת הזוג, ולגרום לצד השני להרגיש לא מובן או חסר חשיבות.

היכן ואיך להתחיל

למרות שאנשים רבים מעוניינים ביתרונות הנפשיים והפיזיים שארגון מאפשר, חלקם אינם יודעים מאיפה להתחיל.

"אני ממליצה להתחיל בקטן", אומרת דאטילו. "זו עשויה להיות משימה גדולה מדי להתחיל בחדר שלם או אפילו בארון, כך שמומלץ לנסות להתמודד קודם כל עם מגירה בודדת, מדף ספרים או מזווה המטבח". בנוסף, היא מציעה להפוך את הארגון למהנה יותר על ידי האזנה למוזיקה או פודקאסט בזמן הארגון, כמו גם "לשהות לאחר מכן במרחב המסודר כדי ליהנות ממנו".

קוראנה ממליצה לפנות פרקי זמן מוגדרים לסדר וארגון, בעוד שרוסטר טוענת שמקור מוטיבציה נהדר לארגון הבית הוא לדמיין כמה טוב זה ירגיש לאחר מכן. "תחשבו כיצד תוכלו לנצל את האזור המאורגן בבית באופן אחר וחדש שישפר את חייכם ויגרום לכם להיות פרודוקטיביים יותר", היא אומרת. היא גם ממליצה לגייס תמיכה, במידת הצורך. "בן משפחה, חבר או מארגן בתים מקצועי יכולים לעזור אם אתם לא יודעים מאיפה להתחיל", היא אומרת.

בכל הנוגע לתהליך הארגון, ג'ולי מורגנשטרן, מארגנת בתים מקצועית ומחברת הספר ארגון יסודי (Organizing from the Inside Out), מייעצת למיין פריטים לפי קטגוריות, כגון: "לשמור", "לזרוק" ו"להעביר". היא מציעה שיהיה מקום לכל פריט שאתם מעוניינים לשמור, להעביר פריטים שלא תשתמשו בהם, ולאחסן במקומות אחרים פריטים נוסטלגיים או עונתיים שאין לכם צורך בהם לעתים קרובות.

"שקלו גם לאחסן בבוידעם או במחסן פריטים נחוצים שאינם צריכים להיות בהכרח בטווח ראייה, כמו רישומי מס, מסמכים, מזכרות ורהיטים נוספים", היא אומרת. "זה יוציא מחלל המחייה הרבה פריטים ללא הטראומה הכרוכה בפרידה לצמיתות".

כשמקבלים החלטות מיון שכאלה, פרארי ממליץ, בניגוד לעצה הרווחת, שלא לאחוז בפריט. "מחקרים מראים שהמגע עם הפריט גורם לכם להרגיש מחוברים אליו. זו הסיבה שהקמעונאים מנסים לגרום לקונים להחזיק פריטים בחנות", הוא מסביר. במקום זאת, הוא אומר שעדיף להעריך באופן רציונלי בין אם לשמור משהו או לא.

סנדר אומרת שחשוב לזכור שההתארגנות כוללת גם ניקיון דיגיטלי. "ארגנו את תיבת המייל שלכם בתיקיות ומחקו את ההודעות שאינן רלוונטיות", היא מייעצת. "אם תאפשרו לעצמכם חמש דקות ביום בלבד של התארגנות, זה עשוי להפוך להיות קל יותר בשבועות שלאחר מכן, ויעזור לכם לבנות הרגלים לטווח הארוך".

דאטילו אומרת שארגון וסדר "דורשים קבלת החלטות, ויסות רגשי, תיעדוף וסבלנות", אך מוסיפה שניתן ללמוד ולשפר את התהליך בעזרת תרגול. "כשאנחנו דואגים לבית שלנו בצורה מכוונת ואוהבת", היא אומרת: "אנחנו מעבירים לעצמנו מסר חשוב שאנחנו שווים את הזמן והמאמץ הנדרשים".

(יותר ויותר אנשים פונים לבינה מלאכותית בענייני בריאות הנפש. מה החוקרים אומרים על כך?)