באביב מתרחשים שינויים רבים: מזג האוויר חם יותר, הימים ארוכים יותר, הטבע בשיא פריחתו – ועבור אנשים רבים ברחבי העולם עונה זו מביאה עימה גם את תחילתו של שעון הקיץ.
הרעיון שעומד מאחורי שינוי השעה הוא למקסם את אור השמש בחצי הכדור הצפוני. עם זאת, לאורך השנים ניטשו ויכוחים באשר ליתרונות והחסרונות הגלומים בנוהג זה. יש המצביעים על מחקרים לפיהם שעון קיץ יכול להזיק לבריאות, בעוד אחרים טוענים ששעות אור היום הארוכות מאפשרות לאנשים לצאת לבלות בערבים.
בכל הקשור בארצות הברית, נראה ששעון הקיץ ימשיך להתקיים בעתיד הנראה לעין. בשנת 2022, הצעת חוק להפיכת שעון הקיץ לקבוע עברה בסנאט פה אחד – אך בבית הנבחרים הערימו קשיים והחוק לא אושר. בשנת 2023 גרסה חדשה של הצעת החוק אפילו לא עברה בוועדת הסנאט.
אבל מהו בעצם שעון קיץ, ומתי הוא התחיל? זה הזמן להחזיר את מחוגי השעון לאחור, לבחון את שורשי הנוהג הזה ולברר מדוע הוא שנוי במחלוקת בימינו.
מה עומד מאחורי השינויים באור השמש?
שינויים באורך היום בהתאם לעונות השנה נובעים מסיבוב כדור הארץ. כוכב הלכת שלנו מסתובב על צירו בזווית קבועה יחסית של 23.4 מעלות ביחס למסלולו סביב השמש. משמעות הדבר היא שבעוד שבקו המשווה יש בדרך כלל 12 שעות של יום ולילה בכל ימות השנה, דבר זה משתנה ככל שמרחיקים צפונה או דרומה.
הקיץ מביא עימו את חומה של השמש אל חצי הכדור הצפוני, שכן הוא נוטה לכיוונה, ולפיכך הימים הופכים ארוכים וחמים יותר. מאידך, חצי הכדור הדרומי מתרחק מן השמש וצולל אל ימי החורף הקרים והקצרים. כעבור שישה חודשים מצב זה מתהפך שוב, כאשר החורף שב אל הצפון והדרום חוזר להיות שטוף שמש.
בימים בהם החלו להשתמש בפחם לייצור חשמל, שעון הקיץ הונהג כדרך להוסיף שעה של אור שמש לסוף יום העבודה באמצעות הזזת השעון קדימה או אחורה. בשל כך, הנהגתו של שעון הקיץ תלויה, בין השאר, במידת הקרבה של אותו אזור לקו המשווה. במדינות המרוחקות יותר מקו המשווה יש הבדלים בולטים יותר באורכי היום בין הקיץ לחורף, ולפיכך יש סיכוי גבוה יותר שהן ינהיגו את נוהג שעון הקיץ.
מדוע שעון הקיץ נוצר?
רבים מייחסים את הרעיון של שעון הקיץ לבנג'מין פרנקלין, שמיען מכתב, סאטירי משהו, ל"כתב העת של פריז" בשנת 1784. במכתב הוא הביע פליאה לראות את השמש זורחת ב־6:00, שעת בוקר מוקדמת בה מרבית הפריזאים, חובבי השינה, לא נהגו להסתובב ברחובות.
אם הם היו מתעוררים עם הנץ החמה, כתב פרנקלין, העיר תוכל לחסוך "סכום כסף עצום" המתבזבז על שעוות הנרות הנשרפת בשעות הערב החשוכות. עם זאת, הוא מעולם לא הציע להנהיג שינוי בשעון, אלא פתרונות משעשעים אחרים לבעיה שכללו ירי תותחים ברחוב על מנת להעיר את האנשים משנתם, הטלת מיסים על חלונות מוגפים והשתת הגבלות על מכירת נרות.
אחרים מייחסים את הרעיון לזכותו של ג'ורג' הדסון, אנטומולוג מניו זילנד, שב־1895 הציע הזזת שעון בת שעתיים שתאפשר לו שעות ציד חרקים נוספות לאחר העבודה. זמן קצר לאחר מכן, עסקן ציבורי בריטי בשם וויליאם ווילט הציע רעיון דומה למניעת בזבוז אור יום, והביא את הרעיון לפרלמנט הבריטי בעשור הראשון של המאה ה־20.
רק בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר התמודדה עם מחסור במשאבים, החליטה גרמניה ליישם תוכנית כזו והנהיגה בשנת 1916, לראשונה בהיסטוריה, שעון קיץ כדי למקסם את שעות העבודה על ידי הארכת אור היום. עד מהרה ארצות הברית הלכה בעקבותיה, כאשר שעון הקיץ הונהג לראשונה במדינה ב־1918.
לא משתתפים בחגיגה
לא כולם שותפים להתלהבות משעון הקיץ. בעוד ש־19 מדינות בארצות הברית חוקקו חוקים לאימוץ שעון קיץ קבוע – אשר ייכנסו לתוקפם אם הקונגרס האמריקני יעביר חוק דומה – קומץ מדינות וטריטוריות אמריקניות ביטלו נוהג זה, ביניהן: הוואי, מרבית אריזונה (למעט אומת הנבאחו), גואם, פורטו ריקו, סמואה האמריקנית, איי הבתולה של ארצות הברית ואיי מריאנה הצפוניים.
גם במקומות אחרים בעולם נראה כי הפופולריות של שעון הקיץ דועכת. בעוד שבמרבית צפון אמריקה, אירופה, ניו זילנד ובכמה אזורים במזרח התיכון מנהיגים שעון קיץ, ברוב מדינות אפריקה ואסיה לא מזיזים את השעון. נראה כי מדינות דרום אמריקה חלוקות יותר בעניין, וכך גם אוסטרליה.
אולם נראה כי נוהג זה באירופה עשוי להשתנות בקרוב. בשנת 2019, האיחוד האירופי הצביע בעד ביטול חובת הזזת השעון בחודשים מרץ-אוקטובר. עם זאת, נראה שתוכנית זו מוקפאת לעת עתה, שכן היבשת עודנה מתמודדת עם השלכות מגפת הקורונה והברקזיט.
האם יש יתרונות לשעון קיץ?
בעבור רבים, הזזת השעון נראית כהתערבות אנושית מלאכותית המובילה להחמצת פגישות עבודה בקרב אזרחים מנומנמים, ולעיתים מובילה תופעות חמורות אף יותר. מספר מחקרים זיהו עלייה בהתקפי לב שחופפת למועד הזזת השעון קדימה, ולירידה קלה במספר אירועים אלה בעת הזזת השעון אחורה. מחקרים אחרים מצביעים על כך ששינוי הזמן עשוי להיות קשור בעלייה בתאונות דרכים קטלניות, אם כי ההשפעה קטנה ביחס למספר הכולל של התאונות בכל שנה. חשש נוסף שעלה קשור בהשפעות אפשריות על מערכת החיסון עקב אובדן השינה הכרוך בשינוי לשעון קיץ.
יתרה מכך, מחקרים רבים הטילו ספק האם בכלל היה אי פעם חיסכון אמיתי באנרגיה בעקבות הזזת השעון. מחקר משנת 2008 של משרד האנרגיה האמריקני העלה שבארצות הברית, ארבעה שבועות נוספים של שעון קיץ חסכו כמחצית האחוז מכלל החשמל ביום. אחרים מצביעים על היתרונות הגלומים בשעון קיץ בעבור חברת החשמל, ולא בעבור האזרחים: אומנם שעות השמש המאוחרות יותר מפחיתות לעיתים קרובות את השימוש בחשמל במהלך תקופה זו, אך הן גם מובילות תכופות לשימוש אינטנסיבי יותר במיזוג אוויר בשעות הערב, או לדרישות אנרגיה גדולות יותר כדי להאיר את הבקרים החשוכים.
נראה כי ההשפעות הללו עשויות להיות תלויות מקום. מחקר אחד מצא כי שעון הקיץ גרם לעלייה בביקוש לאנרגיה במדינת אינדיאנה בארצות הברית, בעוד שמחקר אחר מצא שהוא הוביל להפחתה קלה בשימוש באנרגיה בנורווגיה ובשוודיה.
בימינו, הטיעונים בעד שעון קיץ מתמקדים בעובדה שהוא מעודד פעילויות בשעות הערב: אנשים יוצאים ממקום העבודה כשעוד יש אור יום, ולפיכך מתאפשר להם לעשות ספורט, לצאת לטיול ולקחת את הילדים לגינת המשחקים במקום לשבת על הספה בבית. תעשיות הכוללות פעילויות חוץ, כגון תעשיית הברביקיו או ספורט הגולף, אפילו קידמו את שעון הקיץ, שלדבריהן מגדיל את הרווחים שלהן. גם תעשיית הנפט אוהדת את שעון הקיץ, שכן אנשים נוהגים יותר אם יש עדיין אור יום אחרי שעות העבודה או הלימודים.