יום הדבורים העולמי, שחל ב־20 במאי, נקבע על ידי האו"ם בשנת 2017 על מנת להעלות את המודעות לאיום המרחף מעל נחילי הדבורים ברחבי העולם. התאריך שנבחר אינו מקרי: זהו יום הולדתו של אנטון יאנסה, דבוראי סלובני בן המאה ה־18, שנחשב לאבי הדבוראות המודרנית.
מאז שצוין לראשונה ב־2018, הפך יום זה להזדמנות לחשב מסלול מחדש – עבור ממשלות, עבור חקלאים ועבור כל מי שנגס לאחרונה בפרי או בירק בלי לדעת כמה הוא חב לדבורה.
זמזום הולך ונעלם
הדבורים הן המאביקות הראשיות בטבע ואחראיות על האבקם של כ־75% מהצמחים בעולם. הרבה מהשפע שעל צלחתנו מגיע אלינו בזכות הדבורים, אולם בשנים האחרונות משהו השתבש: מחקרים עדכניים מראים כי חומרי הדברה, מינים פולשים, כריתת יערות ושימוש אינטנסיבי בקרקע מדלדלים את מושבות הדבורים בקצב מהיר.
לדברי יוסי אוד, המוביל מיזמים להצלת הדבורים מזה ארבעה עשורים, "הדבורים הן הברומטר של הסביבה, והיעלמותן מאותתת על פגיעה חמורה באיזון האקולוגי. אם אין דבורים – אין אבקה. אם אין אבקה – אין מזון."
מפנה חיובי
החשיבות של הדבורים אינה מסתכמת בתרומה לאספקת מזון. הן תורמות לשמירה על המגוון הביולוגי, לשיקום מערכות אקולוגיות ואפילו לשיפור איכות האוויר והקרקע. פשוטו כמשמעו, הן הבסיס לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
בשנים האחרונות נראה כי רבים החלו להפנים את חומרת המצב ולפעול על מנת לשנותו. ברחבי העולם מציינים היום את המועד בשלל פעילויות: שתילה של פרחי בר, הקמת גינות של צמחים צופניים, ביקור במכוורותיהם של דבוראים מקומיים ולימוד על מאביקים. גם בישראל ניכרת תנועה ערה: גינות עירוניות, מרכזים לגידול דבורים, פעילויות חינוכיות בבתי ספר – וגם נחילי דבורים שמצאו בית חם בגן הארכאולוגי בכנסת, שם התקיים הבוקר טקס לציון יום הדבורה.
דבש של תקווה
"כולנו יכולים לתרום למאמץ לשמר את אוכלוסיית הדבורים", אומר אוד, "אם נשתול, נכבד ונמעט לרסס – נבנה עתיד שהוא גם שלנו וגם שלהן".
ביום שכזה, מומלץ לעצור לרגע קט, להקשיב לזמזום, ולשאול את עצמנו: האם נוכל להרשות לעצמנו עולם ללא דבורים? אם התשובה שלילית – נראה כי הגיע הזמן לשתול כמה צמחים צופניים באדנית ולהשתתף ביוזמות הדבוראות המקומיות – הרווח יהיה כולו שלכם.
