כמעט כל מדען המגיע מהתחום יעיד על כך שראשתנים גדולי־ראש הם בעלי חיים גדולי ממדים, אינטליגנטיים וחברתיים למדי. עם זאת, בעוד שברור כי בעלי חיים אלה מנהלים חיים מורכבים, גם בעבור מי שחוקרים מזה עשרות שנים את הראשתנים גדולי הראש, לעיתים קרובות נראה שאין להם הרבה מה לומר.
"אם תקשיבו לקולות של ראשתנים ומנסים לפענח אותם באופן המסורתי בו עושים זאת כבר שנים, אתם עשויים להתרשם שהם משמיעים את אותם הצלילים שוב ושוב", אומרת פראטיושה שארמה, דוקטורנטית במעבדה למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת MIT.
אך כעת, במחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications, שארמה ושותפיה המציאו דרך חדשה לחלוטין להסתכל על התקשורת של ראשתנים – שיטה שחושפת מורכבות רבה יותר משנהגו לייחס להם.
לראשתנים יש לפחות 150 דפוסי קליקים (הקול שהם משמיעים), הידועים כ"קודה". בעבר, מדענים ניתחו את הקודות הללו בנפרד זו מזו, אך כעת, באמצעות בחינה של הקודות זו לצד זו והתמקדות במשתנים חדשים הכוללים קצב, מקצב, אורך הצלילים וצלילים נוספים שעשויים לשנות את המשמעות של כל קודה, המחקר החדש חשף לראשונה את מה שהמדענים מכנים "אלפבית פונטי של ראשתנים".
אף אחד לא יודע עדיין מה הראשתנים אומרים – אך הגילוי הזה עשוי לפתוח צוהר ראשוני לאפשרות זו.
"זהו צעד ראשון וחשוב להפליא בהבנת אבני הבניין הבסיסיות של מערכת התקשורת של הראשתנים", אומר דיוויד גרובר, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת העיר ניו יורק וחוקר נשיונל ג'יאוגרפיק. זה לא שנתחיל בֶּן רֶגַע לדבר 'ראשתנית' שוטפת, אבל אנחנו בדרך לשם. הראשתנים חושפים בפנינו אט־אט את סודות התקשורת שלהם".
ההקשר חשוב
המחקר הנוכחי לא היה אפשרי ללא פרויקט הראשתנים של דומיניקה, אשר תיעד כמעט 9,000 שימושים בקודה שנרשמו בין 2005 ל־2018 באמצעות שימוש בתחנות האזנה תת־מימיות ותגים אקוסטיים שהוצמדו לפרטים בודדים. ראשתנים, השוכנים במים עמוקים ברחבי העולם, יכולים לעצור את נשימתם מעל לשעה בחיפוש אחר טרף, הכולל דיונונים, כרישים, תריסניתיים ודגים.
"הדבר המייחד את פרויקט הראשתנים של דומיניקה, הוא שהתאפשר לנו להכיר באמצעותו מקרוב ולמשך זמן רב את בעל החיים המופלא הזה", אומר מייסד הפרויקט, שיין גרו, חוקר נשיונל ג'יאוגרפיק שהיה שותף למחקר החדש.
"אנחנו יודעים אם זו האמא שמדברת עם תינוק, או הבייביסיטר שמדברת עם בן דודה הקטן, כמו גם את ההקשר המשפחתי והחברתי של כל הדברים שנאמרים", אומר גרו. "זה הרגע שבו אתה יכול להתחיל לחקור שאלות כגון: מה הלווייתנים האלה באמת אומרים האחד לשני? איזה מידע הם משתפים זה עם זה?"
עם זאת, אפילו עם מכלול הנתונים הרחב שעומד לרשותו, גרו אומר שהיכולת לחלץ מידע מהקודות מוגבלת. הסיבה לכך היא שיש לייחס כל קריאה ללווייתן בודד ולאחר מכן לסווג אותה באופן ידני – תהליך שיכול לקחת שמונה עד 12 דקות לכל דקת הקלטה.
אך למרות מגבלה זו, גרו ועמיתיו השתמשו בעבר בהקלטות כאלה כדי לקבוע שקודות הראשתנים משתנות בהתאם לקבוצה או לאזור. זו הסיבה שהם מאמינים שלראשתנים יש חברות ותרבויות משלהם, הנבדלות זו מזו על ידי הקליקים הייחודים של כל קבוצה.
כמו כן, טכניקה חדשנית המיושמת במחקר הנוכחי הראתה שראשתנים משנים לעיתים קרובות את מהירות הקודות שלהם – איכות המכונה רובאטו במונחים מוזיקליים – וכי לווייתנים אחרים המייצרים את אותה הקודה מחקים את השינוי "באופן כמעט מיידי", אומר גרו.
באופן דומה, המדענים מאמינים שמצאו ראיות לכך שראשתנים יכולים לפרש את המידע החדש הטמון באופן השמעת הקודה, ברגע שהיא נשמעת או מייד לאחריה.
כדי לקבל תחושה לגבי המורכבות שהווריאציות יכולות ליצור, חִשבו על כל הדרכים שבהן ניתן לומר את אותו הביטוי, אך לתת לו משמעויות מעט שונות, אומר גרו. "'אוי אלוהים!' נשמע שונה מאוד מ'אוי.. אלוהים'. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו נותנים דעתנו לאופן שבו מושמעות הקודות, ולא רק לתוכן שלהן", הוא מוסיף.
"מרגע שהתחלנו לראות את זה, אנחנו לא יכולים שלא לראות את זה", מוסיף גרובר, שהקים את פרויקט CETI. "זה פשוט יפהפה."
מקום מרתק להיות בו
אחד הממצאים המרתקים במחקר החדש מצביע על כך שייתכן שלראשתנים יש את היכולת לחִתּוּךְ כפול, או דואליות של דפוסים; מצב בו אלמנטים חסרי משמעות בנפרד משולבים כדי להעביר רעיונות יותר ויותר מורכבים.
כך למשל, בעברית הצלילים "תפ" ו־"וח" לא אומרים כלום, אך ניתן לשלב אותם יחד ליצור את המילה "תפוח". כך, ניתן גם לארגן מילים באופן שיוצר משפטים. ולמרות שארמה ושותפיה לא היו מרחיקים לכת ומכנים את הקודות שמשמיעים הראשתנים והווריאציות שלהם משפטים, יש רמזים לכך שהצלילים שלהם עשויים לקודד יותר ממשמעות אחת.
"יש לנקוט משנה זהירות בהשוואה בין התנהגות לא אנושית לאדם, כולל השוואת מערכות תקשורת של בעלי חיים לשפה אנושית", אומרת לאוני הוייזר, עמיתת מחקר בקבוצת האקולוגיה של החוקרים הימיים באוניברסיטת קווינסלנד, באוסטרליה.
"למרות שמפתה להשוות בין קודות של ראשתנים למילים אנושיות, אנחנו לא באמת יודעים אם לקודות האלה יש משמעויות שונות כמו למילים", מוסיפה הוייזר. "אבל המחברים מכירים בבירור במגבלה הזו של המחקר שלהם."
בסך הכול, נראה שהתקשורת של הראשתנים מכילה "כמות כמעט אינסופית של אפשרויות", אומר גרו. "אנחנו בוחנים חילופי דברים ממש מפורטים בין לווייתנים כשהם מדברים האחד עם השני, וזה סוג של מקום חדש ומרגש מאוד להיות בו", הוא מסכם.