הפינגווינים הם יצורים סקרנים המשוטטים לעתים קרובות מעבר לגבולות בתי הגידול שלהם.
בדרך כלל שיטוטים אלה הם קצרי מועד, אך לאחרונה הרחיק פינגווין קיסרי אחד עד לחופי אוסטרליה, שנמצאת במרחק של יותר מ־3,200 קילומטרים מבית הגידול שלו באנטרקטיקה.
עבור בני אדם, מרחק זה הינו שווה ערך לביצוע יותר מ-44,000 הקפות בבריכת שחייה אולימפית.
ב־1 בנובמבר, נצפה הזכר הבוגר משכשך במי אושן ביץ' בדנמרק, עיירה במערב אוסטרליה. לפי המידע הקיים ברשותנו כיום, הגעתו של הפינגווין הקיסרי, המכונה 'גאס', הינה הפעם הראשונה שמין זה הגיע ליבשת אוסטרליה.
"בעולם הציפורים, תזוזות כגון אלה נקראות נדידה", אומר קייסי יאנגפלש, פרופסור באוניברסיטת קלמסון החוקר את דפוסי ההתנהגות של המגוון הביולוגי.
"אם הפינגווינים יתחילו להגיע לחופי אוסטרליה כל הזמן, נחשיב זאת כחלק מטווח הנדידה שלהם", הוא אומר. "למען האמת, עדיין חסר לנו מידע רב לגבי דפוסי הנדידה של ציפורים, כך שאנחנו ממשיכים להיות מופתעים מגילויים שכאלה".
הפינגווינים הקיסריים, שיכולים להגיע לגובה של 45 סנטימטרים ולתוחלת חיים של 15 עד 20 שנים, חיים לרוב במושבות עם אוכלוסיות המונות בין כמה מאות לאלפי פרטים. אך אפילו החיים המשותפים אינם מבטיחים את הישרדותם של הפינגווינים, שמסתמכים במידה רבה על מספר תכונות ייחודיות בהן הטבע חנן אותם.
כך למשל, נוצות צפופות להפליא מגנות על הפינגווינים מפני הטמפרטורות הקפואות והרוחות החזקות של אנטארקטיקה, בעוד שמאגרי שומן גדולים מאפשרים להם לצום לתקופות ארוכות. הם גם שחיינים פנומנליים, המסוגלים לצלול לעומקים של למעלה מ־450 מטרים.
"אף על פי שהיכולות הללו לא משרתות אותם באותה מידה באקלים חם, לא מן הנמנע שמאפיינים אלה סייעו לגאס לצלוח את המסע המפרך לאוסטרליה", אומר יאנגפלש.
גאס נמצא אמנם חי, אך הוא היה בתת משקל מספיק חמור כדי שעמוד השדרה שלו יבלוט לעין. לאחר שנמצא הועבר גאס לחוות שיקום ייעודית לחיות בר, וסביר להניח שיחלפו מספר שבועות עד שיהיה בריא דיו כדי שיוכל לחזור למים.
באשר לסיבה בגינה נדד גאס למרחק כה גדול, המומחים עודם חלוקים בדעתם. מספר מומחים סבורים כי הוא סטה ממסלולו בעקבות סערה, בעוד אחרים סבורים כי מדובר בתופעה הקשורה בשינויי האקלים.
הגעתו של גאס לאוסטרליה אינה הפעם הראשונה שבה פינגווין קיסרי נצפה כה רחוק מבית הגידול שלו. בשנת 2011, דיווח אזרח ניו־זילנדי כי ראה פינגווין קיסרי מדשדש על החוף הסמוך לביתו. כמו כן, בשנת 2002 נמצא פינגווין הומבולדט שמקורו בדרום אמריקה באלסקה.
נדידתו של גאס ושל פינגווינים נוספים למקומות כה רחוקים עשויה להעיד על המהירות שבה משתנה הסביבה האנטרקטית, ועל האופן שבו מינים מקומיים מושפעים מכך. פינגווינים קיסריים, למשל, תלויים ביציבות קרח הים לרבייה. קצב ההמסה ההולך וגובר של מדפי הקרח בשל שינויי האקלים, עלולה גרום לכך שאוכלוסיית המין תצטמצם במידה ניכרת במהלך העשורים הקרובים.
השינויים הסביבתיים העצומים הללו, יחד עם מקורות מזון הולכים ופוחתים, גורמים לכך שבעלי חיים מסוימים נאלצים לחפש מזון ומחסה רחוק יותר ממה שהיו רגילים עד כה.
"לפיכך, בעוד שאירוע חריג זה אינו מעיד כרגע על מגמה כללית, מומחים צריכים לשים לב שנדידת בעלי חיים יכולה לנבא הרחבת טווחים עתידית", אומר יאנגפלש. "תדירות הולכת וגוברת של אירועים כאלה עשויה להצביע על כך שמשהו משתנה עבור מין מסוים, ועבור מינים אחרים גם כן", הוא מסכם.