האם אתם בכורים אחראיים, ילדי "סנדוויץ'" שהתעלמו מהם, או בני זקונים מפונקים? למי שדבק בתיאוריה שסדר הלידה משפיע על האישיות, התשובה לשאלה זו עשויה להסביר לכם מי אתם כבני אדם. במסיבות, ארוחות ערב משפחתיות ומפגשים טיפוליים, אנשים יכולים להשתמש בסדר לידה כמפת דרכים לניתוח אישיותו של בן־שיחם ושל עצמם –  אנוכיות של ילד יחיד, לדוגמה, או מאבק של ילד "סנדוויץ'" על נראות.

אך למרות שייתכן שסדר הלידה שלכם תרם לעיצוב אישיותכם, פסיכולוגים חוזרים ומדגישים שהתמונה יותר מורכבת ממה שאנו רגילים לחשוב.

מקורותיה של התיאוריה על סדר הלידה

הרעיון שסדר הלידה משפיע על אישיותו של הילד רווחת משחר ההיסטוריה. ככלות הכול, חברות שונות ביכרו –  או הפלו –ילדים על סמך מיקומם במשפחה.

בחברות עתיקות רבות, המשמעות של לידת ילד בכור –  ובכך הפיכתו של האב לראש המשפחה – הייתה שדרוג במעמד החברתי. שלב זה הוליד טקסים כמו מרחצאות מיוחדים לאימהות שילדו לראשונה במיקרונזיה, כמו גם טקס פדיון הבן המסורתי ביהדות, שבמהלכו "נפדה" הבן הבכור מכהן על ידי תשלום חמישה מטבעות כסף טהור.

סדר הלידה גם קבע משחר ההיסטוריה את זכויות הירושה, כמו בבית המלוכה הבריטי שדרש לאורך מאות שנים "יורש" בכור ו"מחליף" אחד או יותר כגיבוי במידה ויקרה משהו ליורש.

אך התיאוריה הפסיכולוגית של סדר הלידה כפי שהיא מוכרת לנו כיום התפתחה רק בראשית המאה ה־20, כאשר הפסיכולוג אלפרד אדלר הסביר שסדר הלידה משפיע לא רק על המעמד החברתי, אלא גם על התפתחותו ואישיותו של הילד.

אדלר, הידוע כאבי הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, טען כי "הקונסטלציה המשפחתית" של הפרט מביאה לתכונות אישיות הניתנות לחיזוי. "המיקום במשפחה מותיר חותם בל יימחה על סגנון החיים של הפרט", הוא כתב ב־1931.

לדברי אדלר, לידת אח מונעת מהילדים הבכורים את תשומת הלב המוחלטת של הוריהם –  וכתוצאה מכך הם נוירוטיים, נוטים יותר לשמרנות ולחיקוי של הוריהם. ילדים שניים נוטים להתחרות על תשומת לב, בעוד שבני הזקונים הם לרוב מפונקים ועצלנים. לבסוף, הוא העלה תיאוריה שלאנשים שגדלים ללא אחים יש "תסביך אם" וכי הם ביריבות עם אביהם.

הרצאותיו של אדלר בעולם, הטקסטים הפופולריים שלו וטכניקות הפסיכותרפיה שפיתח השאירו חותם בעולם ככלל ובתחום הפסיכולוגיה בפרט –  וכתוצאה מכך, דורות של פסיכולוגים ביצעו מחקרים שניסו להוכיח את התיאוריה שלו לגבי סדר הלידה.

מה המחקר אומר בעצם על סדר הלידה

מחקרים שנערכו מאז תקופתו של אדלר מצאו קשרים בין סדר הלידה לתופעות רבות, החל מהישגים לימודיים, המשך במיניות וכלה בהצלחת ילדי הסנדוויץ' בספורט קבוצתי.

פרנק סאלווי, אחד התומכים המודרניים הבולטים של התיאוריה, בחן בשנות ה־90 וה־2000 את האופן בו סדר הלידה משפיע על האפיק המקצועי בו אנשים בוחרים. סאלווי מצא שמדענים בכורים מפורסמים נוטים לגישות מחקר שמרניות, בעוד שעמיתיהם שנולדו מאוחר יותר בסדר הלידה נוטים לעסוק בתחומי מחקר רדיקליים יותר, כמו תורת האבולוציה ותורת היחסות.

סאלווי מצא גם כי סדר הלידה משפיע על אסטרטגיות צבאיות ופוליטיות: בכורים, כמו מקסימיליאן רובספייר, נוטים להיות מיליטנטיים יותר, בעוד שילדי סנדוויץ' נוטים לגישות מתונות.

עם זאת, המחקרים שמושלים כיום בכיפה בכל הקשור להתפתחות האישיות מתבססים על מודל חמשת התכונות הגדולות, הכולל מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מצפוניות ויציבות רגשית. כמו כן, מחקרים חדשים שנעשים בנושא מפריכים את התיאוריה שלסדר הלידה יש השפעה על האישיות.

רודיקה דמיאן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת יוסטון, ערכה את אחד המחקרים הגדולים מסוג זה בשנת 2015, תוך שימוש בנתונים ממחקר אורך של למעלה מ־440,000 תלמידי תיכון בארה"ב. לאחר שהמחקר התחשב במשתנים כגון מעמד סוציו־אקונומי, מין וגיל, עלה כי "הקשר בין סדר לידה ותכונות אישיות קרוב לאפס", אומרת דמיאן.

מחקר נוסף משנת 2015 הציג ממצאים דומים: לאחר שניתחו שלושה מדגמים ארציים מייצגים מארה"ב, בריטניה וגרמניה, החוקרים קבעו כי "באופן עקבי לא מצאנו השפעות של סדר לידה על מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מצפוניות ויציבות רגשית".

אולם, שני צוותי החוקרים מצאו ראיות לתכונה אחת שתשמח את הילדים הבכורים (ופחות מכך את אחיהם הקטנים): כל אחד מהמחקרים הראה שיש להם סיכוי רב יותר להיות בעלי אינטליגנציה מילולית גבוהה.

זה לא אומר בהכרח שהילדים הבכורים חכמים יותר או לומדים בקלות רבה יותר, אומרת דמיאן, אלא שהם מבלים לרוב יותר זמן ליד מבוגרים בילדותם המוקדמת. כמו כן, היא מדגישה, ההבדל היה של נקודת IQ אחת בלבד.

בסך הכול, כתב צוות המחקר, "עלינו להסיק שלסדר הלידה אין השפעה מתמשכת על תכונות האישיות".

מה באמת משפיע על מבנה האישיות?

על אף שכמדענית דמיאן נזהרת מלטעון שכל התיאוריה "הופרכה", היא אומרת שהמחקר המודרני למעשה הפריך את התיאוריה שסדר הלידה משפיע על האישיות. אז מדוע הרעיון כה קוסם לציבור –  ומדוע החוקרים ממשיכים להתדיין בשאלה?

"לכולם יש דעה על זה כי כמעט כולם נולדו בסדר לידה מסוים", אומרת דמיאן. אחת מהסיבות לכך שאנו מסרבים להרפות משאלת הפסיכולוגיה של סדר לידה, עשויה להיות קשורה לחוויות האישיות שלנו ;ילדים גדולים יותר תמיד ייראו אחראיים ומתוחכמים יותר מאחיהם הקטנים, מכיוון שהם בוגרים יותר מבחינה התפתחותית.

ככלל, נראה שהמחלוקת לגבי אופן התפתחות האישיות רחוקה מלהיות מיושבת. מחקר מודרני שנערך על אישיותם של תאומים מצביע על כך שכ־40 אחוזים מהאישיות שלנו הם תוצר של גנטיקה, ושכל היתר מושפע מסביבה ופרקטיקות תרבותיות שעוזרות לעצב את אישיותנו.

דמיאן חוקרת כיום את ההשפעות האפשריות של נרטיב חיינו – הסיפור שאנו מספרים לעצמנו לגבי חוויותינו לאורך השנים –  על אישיותנו, אך מדגישה שהמדע המודרני עוד רחוק מלפצח את תעלומת מבנה האישיות האלמותית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן