'קנאקים' (במקור Knack בגרמנית), או בעברית תקנית 'פכירת אצבעות', על פי רוב אינם משאירים אנשים אדישים, ומובילים תכופות לתגובות מגוונות, החל מהתכווצות ועד לתחושת סיפוק טהור. על אף המוניטין הרע שיצא להרגל זה, הבנת המכניקה שלו יכולה לשפוך אור על הסיבה בגינה מדובר בחוויה כל כך מספקת. הנה מה שאתם צריכים לדעת.
מדוע 'קנאקים' זה דבר כל כך מספק?
הצליל שמגיע מהמפרקים שלכם בעת ביצוע הפעולה לא באמת אומר שמשהו שם מתפצח. בתוך קופסית המפרק יש נוזל סינוביאלי המכיל בועות גז, בעיקר פחמן דו־חמצני וחנקן. "מתיחת קופסית המפרק לטווח התנועה המירבי שלה יוצרת מעין ואקום", אומר מת'יו קבאנו, כירופרקט מלפאייט שבלואיזיאנה. "המהירות שבה [המניפולציה] מתבצעת גורמת לאותה בועת גז להתמוסס במהירות בתוך קופסית המפרק".
אם זו רק בועת גז שמתמוססת, מדוע זה כל כך מספק? ובכן, הפעולה יוצרת תחושה פיזית של שחרור ועלייה זמנית בניידות המפרק, אומר רוג'ה מליקיאן, מנתח עמוד שדרה אורטופדי במרכז DISC Sports and Spine Center שבקליפורניה. "זה באמת מרגיש טוב", הוא אומר, ומוסיף שאחת התיאוריות הנפוצות היא שהתנועה הפתאומית יכולה גם לעורר את קצות העצבים שסביב המפרק, להוביל לירידה בכאב ולשחרור אנדורפינים, אם כי זה טרם הוכח.
אך יש בפעולה יותר מסתם פיזיולוגיה גרידא; יש בה גם היבט פסיכולוגי. הפעולה יכולה ליצור רצף של משוב חיובי שמתחזק עם הזמן, ואולי אף מעורר אפקט פלצבו. יש אנשים שעוברים למצב עוררות רק מלשמוע את קול ה'קנאקים'. "גיליתי לאחרונה את סרטוני ה־ASMR (תגובת מצהר חושית עצמאית) בטיקטוק", אומר קבאנו. "יש אנשים שרק רוצים לשמוע את צליל ה'קנאק'. זה אפילו לא מוביל להקלה פיזית".
(מה מקור התופעה בוהן קלובה? נראה שהאבולוציה האנושית.)
האם ה'קנאקים' באמת מזיקים?
למרות אזהרות אפשריות של חברים ובני משפחה, נראה שפעולת ה'קנאקים' הרגילה לא מגבירה את הסיכון לפתח דלקת פרקים. "למרות שזוהי טקטיקת הפחדה נפוצה, מחקרים [שמקורם ב־1998] לא הראו מתאם משמעותי לכך", אומר מליקיאן. "כמה מחקרים מצביעים על כך שאנשים העושים את הפעולה באורח קבע עלולים לחוות יותר נפיחות בידיים וכוח אחיזה מופחת", הוא מוסיף.
עם זאת, מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Hand Surgery & Rehabilitation בדק 35 אנשים המבצעים את הפעולה באופן קבוע (לפחות חמש פעמים ביום) לצד כאלו שאינם מבצעים אותה כלל, וגילה שעל אף שהקבוצה הראשונה פיתחה סחוס עבה יותר של עצמות המסרק (הסחוס שסביב מפרקי האצבעות בכף היד) לעומת קבוצת הביקורת, חוזק האחיזה שלהם לא הושפע לרעה.
אולם התמונה מעט יותר מורכבת כשבוחנים חלקי גוף אחרים. מפרקים גדולים יותר, כגון הצוואר ועמוד השדרה, דורשים טיפול זהיר. אזורים אלו מורכבים ומועדים לפציעות או להופעת סימפטומים נוספים, כגון כאבי ראש, נימולים בגפיים וסחרחורת, במידה ומטפלים בהם בצורה שאינה נכונה. במקרים חמורים, מניפולציה של עמוד השדרה הצווארי אף נקשרה לקרע של העורקים המקומיים, מה שעלול להוביל לשבץ מוחי.
במהלך מניפולציה עצמית, הפעלת כוח מופרז או שימוש בטכניקות לא מתאימות עלולים לגרום לנזק לרצועות, לשרירים או לעצבים, מכיוון שהצוואר ועמוד השדרה הם "מבנים מורכבים הכפופים באופן יומיומי למגוון מתחים ולחצים", אומר מליקיאן.
"החוליות מקיפות את חוט השדרה, כך שאם אתם מתכוונים לנסות להוציא 'קנאק' מהאזור הזה בעצמכם", קבאנו ממליץ לעשות "תנועה מהירה ועדינה לטווח קצר". כמו כן, הוא מוסיף כי "הבעיה העיקרית במניפולציה עצמית היא שאנשים עלולים להשתמש במידה מופרזת של כוח או לדחוף את המפרק לכיוון הלא נכון, אך מסייג ואומר ש"כל עוד תנועת המפרקים היא בטווח סביר, די בטוח לעשות את זה".
פרקי האצבעות הם דוגמה טובה לכך. "האצבעות לא מתפתלות, הן מתכופפות", אומר קבאנו. "כשאתם מפתלים את המפרק ולא מכופפים אותו, אתם מאמצים את הרצועות וזה יכול לגרום לטראומה שמובילה לדלקת".
בעוד שרוב המחקרים הראו שלפעולת 'קנאקים' שגרתית אין השפעות משמעותיות לטווח ארוך, הסטיגמה נותרת בעינה. "אתה עושה את הפעולה הזו?" אני שואל את מליקיאן. "אני לא," הוא עונה. "אני צריך את הידיים שלי לעבודה".