על פני כ־2,500 דונם נפרשים נופים ארץ ישראליים אופייניים, המשקפים את תבנית הארץ כפי שבאה לידי ביטוי בתנ"ך, "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת" (דברים י"א י"א). מבחר גדול מצמחי הארץ מעטרים את הנופים לצד גידולים חקלאיים, כרמי זיתים, שקדים וגפנים, שדות חיטה ושעורה, רימונים, תאנים, תמרים ועוד. ביניהם מצויים מתקנים חקלאיים הממחישים את פעולת הפקת התוצרת, כגון בתי בד להפקת שמן זית וגיתות ליין. בצידם ניתן למצוא בריכות, בורות מים וגלגל אנטליה – כל אלו מתקני מים המשקפים את המאמץ והיצירתיות בתחום הספקת מים סדירה בארץ ישראל הקדומה שהחורף בה קצר והקיץ ארוך, יבש וחם.
במשך אלפי שנים מתכנסת בכל בית יהודי בכל נקודה על פני הגלובוס כל המשפחה לארוחת שבת ומברכת על היין, הלחם והנרות. אלו מסמלים את הגפן (יין), הדגן (חלה) והזית (נר שמן) – שלושת הגידולים החקלאיים שהם היסודות הקיומיים שמלווים את יושבי ארץ ישראל לאורך ההיסטוריה. גידולים אלו תלויים בגשם ומלמדים אותנו שהחקלאות בארץ ישראל מבטאת את ההתחייבות שנתן הבורא לעם היהודי "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כ"ו ד'). הרעיון המשמעותי והמיוחד הזה מונגש לציבור בנאות קדומים במגוון רחב של דרכים וצורות.
עיון במקורות ישראל – התנ"ך, המשנה, התלמוד וכן בשירה עברית ובקטעי סיפורת מגלה עושר של תיאורי טבע, צמחים ובעלי חיים וכן פירוט נופי הארץ. אלא שהלימוד בהם נעשה דרך קבע זה דורות בחדרים סגורים! בנאות קדומים מציעים מגע חווייתי בין טקסט לקונטקסט מתוך התפיסה שהליכה חופשית בטבע מאפשרת לרתום את החושים למפגש עם נופים, צמחים ומתקנים המתעטפים בסיפורים ופסוקים. מפגש כזה מאפשר להבין את הכתובים כחוויה של חיי יומיום קדומים המלווים במצבים אנושיים וחברתיים הנובעים מן הסיפורים, וכל זאת בשפה עברית ייחודית. אלו גורמים גם להנאה וגם לחקיקה חווייתית בזיכרון. כך גם נוצרת קרקע טבעית לטשטוש הזרות והריחוק מן הטקסטים הקדומים, המהווים בסיס לתרבות העברית.
סיפור הקמת שמורת נאות קדומים הוא סיפור ציוני השזור ברעיון ההתחדשות היהודית בארץ ישראל של המאה ה־19.
את ההחלטה להקים את נאות קדומים קיבלו דוד בן גוריון וחבריו להנהגה בשנות השישים, בעקבות הפצרות חוזרות ונשנות של אדם מיוחד ומעורר השראה בשם נגה הראובני. משפחת הראובני על שני דורותיה יצרה דרך ייחודית להתחברות לארץ לאחר דורות ארוכים של ניתוק. הוריו, חנה ואפרים, עלו מאוקראינה בשנת 1906, שנות העלייה השנייה. עלייה זו, ששנות הגשמתה מכונות 'העשור המעצב' (1904־1914) הטביעה חותם חשוב בנפש העולים החדשים שחיפשו דרכים להתחבר אל ארץ ישנה־חדשה. רוחה וערכיה דבקו גם בעליות הבאות ומהוות בסיס חינוכי איתן עד עצם היום הזה: עבודת האדמה, הקמת הקיבוץ והמושב, עבודה ושמירה עברית, שפה עברית ואף דרכי הבעה אמנותית של הוויה מקומית חדשה שהולידה את הקמת בית הספר לאומנות 'בצלאל'.
חנה ואפרים הראובני יצרו דרך ייחודית לחיבור לארץ דרך צמחי הארץ האופייניים. לדעתם, הצמחים אשר נותרו בארץ לאחר החורבן מהווים גשר בין אבותינו הקדומים לעולים החדשים. היותם של הצמחים מושרשים היטב בבית הגידול שלהם הופכת אותם למקור השראה לעולה החדש, המבקש גם הוא להפוך בן המקום. נוסף על כך, צמחים רבים מוזכרים במקורות והמפגש איתם הופך הוכחה וגושפנקא לחזרה של בני העם למחוזות אבותיהם. מעניינת גם העובדה שאבותינו, שהיו ברובם המכריע חקלאים, הצליחו מתוך קרבה אינטימית לצמחים למצוא בתכונות הצמחים סמל ומשל לחיי האדם והקהילה, ואלה באים לידי ביטוי במקורות היהודיים.
בשמורה ניתן ייצוג לכל חלקי הארץ – הכרמל, יריחו, השפלה, החוף והמדבר. בכל אזור כזה אספו המייסדים והמקימים את זני העצים, הצמחים והשיחים שמאפיינים אותו ומופיעים בתנ"ך, במשנה או בתלמוד. את כל אלו הם נטעו באזורים שונים בשמורה על פי חלוקה לחבלי הארץ, והם משקפים את הצמיחה והחקלאות האופייניים לאותו אזור. בשטחים מגדלים דגן, זיתים וגפנים בשיטות המסורתיות של אבות־אבותינו, אבל גם בכלים מודרניים, וכך אפשר להתרשם מההתפתחות שעברה החקלאות בארץ ישראל מאז ועד היום.
המבקרים בשמורה מוזמנים להתנסות בחוויה חקלאית מסורתית, למשל לשאוב מים מהבור ולעבוד את האדמה בדרכים מסורתיות, ועם זאת לדון בעניינים אקטואליים הקשורים באיכות הסביבה, מִחזור מים, שינויי האקלים ונושאים נוספים הרלוונטיים לחיינו כיום.
המילה 'נאות' היא מלשון נאה וגם נווה (בית), ואכן השמורה היא בית נאה לצמחי ארץ ישראל ולתרבות העתיקה; במילה 'קדומים' מקופלות שתי משמעויות – קדום וקִדמה, מן העבר והשורשים אל ההווה והעתיד.
מנשה סמירה, מנכ"ל המקום, מספר בתשוקה רבה על האתר הייחודי שהוא מנהל. לדבריו, ביכולתו להשפיע רבות על החינוך של תלמידים ועל הציבור הישראלי, ובייחוד בחיבור למסורת, למורשת וללכידות החברתית בימים אלו: "אני חש התרוממות רוח בהובלת החזון והתוכניות של המקום. נאות קדומים הינה הציור, התמונה, האיור, החוויה, המראה והתחושה של סיפורי התנ"ך וימי קדם ושל מורשתם של מייסדי האומה. בעזרת ההתנסות והמעשה במלאכת הקיום של אבותינו נשפר את המיומנויות והכישורים של צוותי עבודה, ניהול והוראה וכן של כל אדם בפעילות מנהיגות מותאמת, מגבשת ומלהיבה. בכך נחבר בין יסודות העבר לצורכי השעה וההווה ונסייע לגיבוש חזון של מנהלות ומנהלים, מפקדות ומפקדים, מחנכים ומחנכות ושל ההנהגות העתידיות. בנאות קדומים נפגשים כל חלקי העם, כל שבטיו בנחת, ברוגע, בכיף, תחת הגפן והתאנה, אפופי השראה, שואבים מהחוסן והעוצמה של הטבע הישראלי ומביטים קדימה בתקווה ואמונה.
בימי חול המועד פסח וסוכות השמורה לובשת חג, פותחת את שעריה למשפחות ומציעה פעילות ותוכן הדרכתי עשיר ומגוון המחובר להוויה הישראלית והיהודית של החגים אז והיום.
"העבר, ההווה והעתיד מתלכדים עם נופי הקדומים למסכת מתמשכת המבטאת את תמצית חיינו, בבחינת שורשי העבר – צמיחה לעתיד". (מתוך דברי חבר השופטים בעת הענקת פרס ישראל לנאות קדומים בשנת 1994)
קישור לאתר:
