הרומן בין בני האדם לוורדים הוא עתיק יומין. ורדים מופיעים במיתולוגיה ובמסורת הדתית, עלי הכותרת שלהם נמצאו בקברים עתיקים, והפרח אף אומץ על ידי בית יורק (York) ובית לנקסטר (Lancaster) במלחמת האזרחים האנגלית העקובה מדם בימי הביניים. אין זה פלא איפוא שהוורד נותר פופולרי גם היום, במיוחד במרוקו, שם נוטים לו חיבה יתרה, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בפסטיבל שנתי בן שלושה ימים המוקדש כל כולו לפרח הריחני.
לצד ניחוחם הערב ועלי הכותרת המקסימים שלהם, מי ורדים נודעו גם בשל יתרונותיהם הבריאותיים והקוסמטיים, החל מטיפול בבעיות זיכרון ועד להאטת תהליך ההזדקנות. אך האם המדע המודרני אישש טענות אלו? התשובות לפניכם.
ההיסטוריה של מי ורדים
אנשים השתמשו במי ורדים כתרופה עממית טבעית במשך אלפי שנים. תיאורים של תרכיזים ושמנים שהופקו מהפריחה הריחנית, תרמילי הזרעים ופרי הוורד נמצאו על לוחות עתיקים המתוארכים ל־2,630 לפני הספירה באזור שהיה פעם מסופוטמיה.
הדמות ההיסטורית המזוהה ביותר עם מי ורדים היא אבן סינא, רופא פורץ דרך שעבד בחצרות אמירי פרס במאה ה־10 לספירה. הוא המליץ על מי ורדים עבור מספר רב של מצבים, החל מחמרמורת, המשך בבעיות זיכרון וכלה במחלות עיניים וכאבי ראש, והיה הראשון שהשתמש בקיטור כדי לזקק את תמצית הוורדים.
מאז, נעשה שימוש במי ורדים במקומות רבים בעולם כתרופה עממית וכתוספת בעלת ריח מתוק לבישולים ולמוצרי קוסמטיקה. בקרב נשים מהמאה התשע־עשרה, מי ורדים היו מרכיב שכיח במסכות פנים ומוצרי איפור תוצרת בית שכללו תערובת של אמוניה נוזלית, כרמין ואלכוהול. "ישנן נשים רבות המשתמשות בנוזל כדי להאט את פריחתן הדועכת", ציינה הסופרת האמריקנית מרי סימרסון קנינגהאם לוגן במדריך פופולרי משנת 1889.
מהם היתרונות הבריאותיים של מי ורדים?
על אף שימוש בן מאות שנים, נראה כי המדע טרם אישר את היתרונות הבריאותיים הגלומים במי ורדים. מרבית המחקרים שנעשו על היתרונות הפוטנציאליים שלו, כמו יכולתו להרגיע חרדה ולהבהיר או להחליק את העור, נערכו במסגרת הרפואה האלטרנטיבית ובעיקר בתחום הארומתרפיה – גישות שנותרו שנויות במחלוקת מבחינת המדע הקונבנציונלי.
אולם, זה לא מנע מהקהילה המדעית לחקור את תכונות הוורדים. סקירת ספרות משנת 2021 שנעשתה על היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של הפרח, בחנה עשרות כתבי עת המתמקדים במדע וברפואה אלטרנטיבית. מהמחקר עלה כי לתמציות ורדים יש תכונות אנטי־ויראליות, אנטי־מיקרוביאליות ואנטי־דלקתיות, עם השפעות משתנות בהתאם לאופן ייצורם ולריכוזם.
עם זאת, מרבית המחקרים נעשו על בעלי חיים ולא על תאים אנושיים, כך שההשפעה של מי הוורדים על גוף האדם אינה כה ברורה. "בעוד שמחקרים בבעלי חיים הינם טובים בלספר לנו אם משהו רעיל או לוא, לא ניתן להשליך מהמינון הנבדק במחקרים אלו ומהשיטות בהן נעשה שימוש על בני־אדם", אומרת לורן פלוג, רופאת עור וחברה באקדמיה האמריקנית לדרמטולוגיה.
"לרבים מהכימיקלים יש פעילות אנטיבקטריאלית מסוימת", אומרת פלוג – ואכן, מחברי סקירת הספרות משנת 2021 כתבו שאומנם יש צורך במחקר נוסף כדי לבסס את הממצא, אך הדגישו שלתמציות הוורדים "יש פוטנציאל ביולוגי מבטיח לפעול כצמחי מרפא".
עם זאת, אותם חוקרים גילו שמי ורדים מכילים בדרך כלל אחוז מינימלי של שמני תמצית ורדים וריכוז גבוה של אלכוהול – כך שלא ברור אם למי ורדים אכן יש השפעות מרפאות כלשהן.
האם מי ורדים בטוחים לשימוש?
למרות היעדר ראיות ממשיות לכך שלמי ורדים יש יתרונות מדידים עבור בני אדם, המחקר ממשיך לבדוק את השפעותיו הפוטנציאליות במספר רב של תחומים, החל משימוש בנוזל כמי פה ועד לטיפות עיניים.
השימוש במי ורדים במוצרי טיפוח העור – בדרך כלל כטונר ריחני – ממשיך לסקרן את החוקרים. מחקר משנת 2020, למשל, מצא שמי ורדים "מעודדים הלבנה של העור, פעילות נוגדת קמטים" ושהם פועלים כנוגדי חמצון, ככל הנראה על ידי עיכוב דלקת.
מחקרים אחרים הגיעו למסקנה שמי ורדים הם, במקרה הטוב, תוספת לא מזיקה לקוסמטיקה ולתרופות טבעיות.
אולם, יש מספר דברים שצריך להיזהר מהם כשמדובר בשימוש במי ורדים. ראשית, אלרגיות לורדים אמנם אינן נפוצות אך אכן קיימות, ולכן מומחים מציעים למי שמתנסה במוצר טיפוח או במאכל שמכיל מי ורדים, להתחיל בבדיקה נקודתית כדי לשלול תגובה אלרגית.
"עדיף להישאר עם דברים שהוכחו כיעילים ובטוחים", אומרת פלוג ומציינת שמי ורדים תוצרת בית עלולים להיות מסוכנים מכיוון שהריכוז של הכימיקלים שיש בהם אינו ידוע. "תכשיר עם אחוז ידוע מהחומר הפעיל הוא בטוח יותר מאשר אותו תכשיר מתוצרת בית", היא מזהירה.
ועל אף אותן ספקות ואזהרות – שווי השוק העולמי של מי ורדים צפוי לצמוח עד שנת 2032 ל־921 מיליון דולרים – מה שמרמז על כך שהחיבה שרוכשים בני האדם לפרח הריחני לא עתידה להיפסק בקרוב.