מזה אלפי שנים שסוסים דוהרים בערבות האירו־אסייתיות רחבות הידיים, אך עד כה לא הצליחו המדענים לגלות היכן ומתי החלו בני האדם לרכב עליהם. כעת, ממצאים ארכיאולוגים חדשים מפנים את הזרקור לקבוצה אירו־אסיאתית עתיקה, שייתכן שהייתה הקבוצה האנושית הראשונה שרכבה על סוסים.
במסגרת מחקר חדש שחקר עשרים וארבעה שלדי אדם עתיקים שנמצאו בקברים הפזורים ברחבי הונגריה, רומניה ובולגריה, נמצאו עדויות המצביעות על כך שהאנשים היו רוכבי סוסים מתרבות יאמניה הנוודית, שהתפשטה מערבות העשב של מזרח אירופה לפני כ־5,500 שנים.
הממצאים הפיזיולוגיים שנמצאו בשלדי האדם כוללים נזק הדרגתי לחוליות הגב התחתונות והתעבות של עצמות האגן והירך, תהליכים המתרחשים בעקבות רכיבה ממושכת על סוסים. המחקר מציין כי לאור העובדה שהשלדים בני כ־5,000 שנים, הם למעשה העדות המוקדמת ביותר לרכיבה על סוסים שאי פעם נמצאה.
"ייתכן שבני יאמניה הם לא הראשונים שרכבו על סוסים, אך זו העדות המוקדמת ביותר לרכיבה על סוסים שנמצאה עד כה", אומר הארכיאולוג וולקר הייד מאוניברסיטת הלסינקי, מחבר המחקר החדש שפורסם בכתב העת Scientific Advances.
הוא מציין כי ברחבי דרום־מזרח אירופה שוכנים עשרות אלפי תלי קבורה ייחודיים המכונים קורגאנים, מהם 217 נחקרו על ידי צוותים ארכיאולוגיים בין השנים 2019 ל־2022 במסגרת המחקר האמור.
"העובדה שרבים מבין השלדים שנחקרו רכבו על סוסים, מצביעה על כך שרכיבה הייתה פעילות נפוצה בקרב קבוצת אנשים מסוימת בדרום־מזרח אירופה כבר לפני 5,000 שנה", אומר הארכיאולוג מרטין טראוטמן, חוקר באוניברסיטת הלסינקי שהשתתף גם כן במחקר.
ראשית הרכיבה
מחברי המחקר סבורים שבני היאמניה לא השתמשו בסוסים בלחימה, כפי שנטען בעבר, אך כותבים שלרכיבה "הייתה חשיבות מכרעת בהצלחה הכוללת של חברת נוודים זו".
כמו כן, המחקר החדש מגשר על פער שבין ביות הסוסים כמקור לחלב ולבשר, שלדעת מדענים התרחש לפני כ־5,500 שנים, לבין השימוש בסוסים במרכבות לחימה לפני כ־4,500 שנים. הייד סבור שאופיים של סוסי היאמניה לא התאים ללחימה, ושהסוסים שהחלו לשמש צבאות בשדה הקרב כנראה גודלו במיוחד לשם כך.
"גזע הסוסים שהחל לשמש ללחימה, בערך בשנת 2000 לפנה"ס, נבחר בשל אופיו האמיץ והלוחמני", אומר הייד.
טראוטמן מוסיף שסוסי היאמניה היו קטנים יותר מסוסים מודרניים. "היה להם חזה רחב דמוי חבית, עם רגליים קצרות וחזקות – דומים מאוד לסוסי פרז'וואלסקי", הוא אומר.
גם ציוד הרכיבה של אותם ימים היה שונה. לדברי הייד, כמעט שאין עדויות ארכיאולוגיות לציוד רכיבה עתיק, שכן הפריטים היו עשויים מחומרים מתכלים. עם זאת, הוא אומר שיש להניח שהרוכבים המוקדמים הניחו מחצלות על גבם של הסוסים: "האוכפים התפתחו רק בסביבות שנת 1000 לפנה"ס, והארכוף הומצא אף מאוחר יותר", הסביר.
כמו כן, הייד מציין שבתיאורים עתיקים ממצרים וממסופוטמיה ניתן לראות רוכבי סוסים היושבים בחלק אחורי יותר מהמקובל כיום, עם מושכות ארוכות המחוברות לרתמה שעל ראש הסוס. "אני חושב שזה אפיין את סגנון הרכיבה בתקופת הברונזה", הוא אומר. "הם נדרשו לשבת בחלק האחורי של הסוס כדי להוביל אותו ובמקביל להישאר זקופים".
פריצת דרך
לדברי הארכיאולוג כריסטיאן כריסטיאנסן מאוניברסיטת גטבורג, המחקר החדש עוזר לפתור ויכוחים בני עשרות שנים שנסובו סביב השאלה האם רכבו בני יאמניה על סוסים או רק רעו אותם עבור חלב ובשר. "זוהי פריצת דרך משמעותית לאחר שנים של מבוי סתום", הוא אומר.
כמו כן, כריסטיאנסן ששימש עורך של ספר שפורסם לאחרונה על בני היאמניה, סבור שהם התחילו לרכב על סוסים כדי לרעות את עדרי הבקר, הכבשים, העיזים והסוסים האחרים שלהם, ולא לצורכי מלחמה.
כריסטיאנסן אינו לבד; בעוד שחוקרים רבים תלו בעבר את סיבת ההתפשטות המהירה של הימנאיה ברחבי אירופה בלחימה רכובה, מחקרים עכשוויים מראים שעצם הרכיבה, ללא קשר למטרותיה, היא זו שהייתה משמעותית.
בהקשר זה אומר האנתרופולוג ג'יימס מלורי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קווינס בלפסט, כי "המחקר נזהר בצדק מלהכריע לגבי תפקידם של סוסי היאמניה בלוחמה", אולם הוא עודנו סבור כי "התעלומה רחוקה מלהיפתר".
בין אם בני היאמניה השתמשו בסוסים ללחימה ובין אם לאו, לחוקרים אין כל ספק שליכולתם לעבור מרחקים גדולים היה תפקיד בחותם שהותירו בשפות אירופה. הסברה הרווחת כיום היא ששפת היאמניה עיצבה את אוצר המילים והדקדוק של כל משפחת השפות ההודו־אירופיות, הכוללת יוונית, לטינית וקלטית, וכן שפות גרמניות וסלאביות.
בלשנים סבורים כי מקורן של מילים עתיקות, לרבות 'Mother' ו־'Father', הוא בשפת היאמניה, המכונה בפי החוקרים פרוטו־הודו־אירופית. מילה נוספת המשויכת לשפתם היא 'ékwos', שתהפוך במרוצת השנים ל־'equus', המילה הלטינית ל"סוס".
