למרות שהן נותרו ללא רוח חיים כבר לפני אלפי שנים, מאות הגופות שנחפרו באגן טארים שבמזרח אסיה נראות חיות להפליא. הן נותרו עם התסרוקות, הלבוש והאביזרים של תרבות עתיקת יומין – המרמזת על היותן מהגרים הודו־אירופים שהתיישבו לפני אלפי שנים במה שהיא כיום סין.
אבל מצב השימור המצוין של המומיות לא היה ההפתעה היחידה שהן טמנו בחובם. כאשר מחקר דנ"א עכשווי גילה שהגופות שהשתמרו היו אנשים ילידי אגן טארים – אך עם זאת נבדלים גנטית מאוכלוסיות אחרות שחיו באותו אזור – הן הפכו חידתיות אף יותר. כיום, חוקרים עדיין שואלים שאלות על המנהגים התרבותיים וחיי היומיום שלהן, כמו גם על תפקידן בהתפשטות האנושות המודרנית ברחבי העולם.
הגופות החנוטות, שנקברו במגוון בתי קברות סביב אגן טארים כבר לפני 4,000 שנים, נחשפו לראשונה על ידי חוקרים אירופאים בתחילת המאה ה־20. עד כה נמצאו מאות גופות, שנחשפו לאורך עשרות שנים יחד עם שרידי התרבות המרהיבים שלהן. המומיות הקדומות ביותר מתוארכות ל־2,100 לפנה"ס לערך, בעוד שמומיות מאוחרות יותר מתוארכות ל־500 לפנה"ס לערך.
(קראו עוד על תעלומת הפירמידות בגיזה ועל התובנות החדשות של ארכיאולוגים לגביהן.)
בתחילה, הלבוש המערבי והמראה האירופי של המומיות העלו השערות שהן שרידים של קבוצה הודו־אירופית של מהגרים עם שורשים באירופה, ייתכן של רועים מסיביר מתקופת הברונזה או של חקלאים באזור שהוא כיום אירן.
היו להם אפים גדולים, שיער בלונדיני, חום או אדמוני, והם לבשו בגדים בהירים עשויים מצמר, פרוות או עור פרה. חלקם חבשו כובעים מחודדים דמויי מגבעות של מכשפות, וחלק מהבגדים שלהם היו ארוגים או עשויים מבד לבד, מה שמעיד על קשר אפשרי לתרבות מערב אירופה.
אחרים לבשו אריגי צמר משובצים המזכירים את הקלטים – בייחוד מומיית גבר שזכתה לכינוי "צ'רצ'ן", שהתנשאה לגובה של מטר וחצי, לראשה שיער אדמוני ולסנטרה זקן מלא, שנקברה לפני למעלה מאלף שנים בחצאית טארטן, המזוהה עם העמים הקלטים.
עוד אחת מהגופות המפורסמות ביותר זכתה לכינוי "הנסיכה" או "היפיפייה" של שיאוהה, אישה בת 3,800 עם שיער בהיר, עצמות לחיים גבוהות וריסים ארוכים, שנראית כמי שמחייכת ברגע המוות. למרות שהיא חבשה כובע לבד גדול, לבשה בגדים נאים ואפילו ענדה תכשיטים במותה, לא ברור איזה תפקיד היה לה בחברה שבה חיה.
מחקר שנערך בשנת 2021 על הדנ"א של 13 מהמומיות הוביל לקונצנזוס הנוכחי שהן השתייכו לקבוצה מבודדת – שחיה בתקופת הברונזה באגן טארים – אשר אימצה את שיטות החקלאות של שכניה, אך נותרה מובחנת מבחינה תרבותית וגנטית.
מדענים הגיעו למסקנה שהמומיות היו צאצאים של הצפון אירו־אסייתיים הקדומים, קבוצה קטנה יחסית של ציידים־לקטים קדומים שהיגרו למרכז אסיה ממערב אסיה, אשר יש לה קשרים גנטיים לאירופאיים המודרניים ולאינדיאנים.
איך הן נחנטו?
גופות אלו לא נחנטו באופן מכוון כחלק מטקס קבורה כלשהו, אלא הסביבה היבשה והמלוחה של אגן טארים – שבגבולותיו נמצא מדבר טקלה מקאן, אחד המדבריות הגדולים בעולם – אפשרה לגופות להתפרק לאט, ולעיתים באופן מינימלי. גם הקור החורפי הקיצוני של האזור סייע לשימורם.
איך הן נקברו?
לפי החוקרים, גופות רבות נקברו ב"ארונות קבורה דמויי סירה מכוסים עורות בקר ומסומנים על ידי מוטות עץ או משוטים". הגילוי של שַׁרְבִיטָן מָצוּי באתרי הקבורה מצביע על כך שהייתה לצמח חשיבות רפואית או דתית – אך מה הייתה דת זו, או מדוע קבורות מסוימות כללו צורות מעגליות של יתדות עץ, נותרים עדיין בגדר תעלומה.
מה הן אכלו?
מסכות, זרדים, עצמות בעלי חיים, חפצים וייתכן שאף חפצים פאליים שנמצאו בבתי הקברות של המומיות מציתים את הדמיון באשר לחיי היומיום והטקסים שלהן. למרות שרוב השאלות על התרבות שלהן נותרו ללא מענה, המומיות שהתגלו אכן הצביעו על אופי התזונה שלהן ועל היותן חקלאים. המומיות נקברו עם שעורה, דוחן וחיטה, ואפילו גבינה, העתיקה ביותר שנמצאה אי פעם. זה מצביע על כך שהם לא רק רעו, אלא גידלו בעלי חיים מעלי גירה.
איך נראו חיי היומיום שלהן?
תושבי אגן טארים אמנם היו נבדלים מבחינה גנטית, אך המנהגים שלהם, החל מאופני הקבורה ועד דרכי ייצור הגבינה, כמו גם הלבוש שלהם שמשקף טכניקות אֻמנוּתיות שהיו נהוגות באותה תקופה במקומות מרוחקים, מעידים על כך שהם התערבבו ולמדו מתרבויות אחרות, מאמצים את השיטות שלהם לאורך זמן ומשלבים אותם לתוך ציוויליזציה מובחנת.
חוקרים מאמינים כעת שחיי היומיום שלהם כללו גידול בעלי חיים, כמו גם עיבוד מתכת וייצור סלים – בהתבססם על העובדה שהמדבר השומם כעת של אזור אגן טארים היה פעם הרבה יותר ירוק ושופע במקורות מים מתוקים.
החוקרים מאמינים גם שתושבי אגן טארים סחרו וקיימו קשרים עם קהילות אחרות, במה שיהפוך בסופו של דבר למסדרון קריטי בדרך המשי המקשר בין מזרח ומערב במדבר הצחיח.
אך לארכיאולוגים עדיין יש הרבה מה ללמוד על איך נראו חיי היומיום של האנשים הקדמונים האלה, כולל עם מי הם סחרו, אילו אמונות דתיות הם אימצו, והאם החברה שלהם הייתה מרובדת מבחינה חברתית.
אבותיהם החנוטים של האויגרים?
המומיות שנשמרו בצורה יוצאת דופן מעוררות את סקרנותם של ארכיאולוגים מזה זמן רב, אך הן הפכו גם למקור של מחלוקות פוליטיות. אגן טארים ממוקם בשינג'יאנג, אזור אוטונומי של בני המיעוט האויגורי ששואף לשוב לעצמאות ולהתנתק משלטונה של סין. הלאומנים האויגורים טוענים שהמומיות הן אבותיהם, אך ממשלת סין מפריכה זאת ומסרבת לאפשר למדענים לחקור את המומיות או לבחון את הדנ"א שלהן.
בשנת 2011, סין משכה בחזרה את המומיות מתערוכה נודדת, בטענה שהן שבריריות מדי לשינוע. על חלק מהמחקרים של הדנ"א של המומיות נמתחה ביקורת לפיה הם ממעיטים מייחודיות האזור, כתמיכה בניסיונותיה של סין להטמיע בקרבה את האויגורים. נראה כי כשם שעוד נותר ללמוד על המומיות החידתיות, גם עתידן כסמלים פוליטיים ולאומיים נותר שנוי במחלוקת.