בקו רוחב של 74 מעלות, האי דבון (Devon) נמצא כמעט 8,000 קילומטרים צפונית להוואי – וגדול ממנו פי חמישה. האי המרוחק וסחוף הרוחות, המוגדר כמדבר ארקטי, כולל בעיקר הרים עקרים המתנשאים מעל לחופים פראיים, המהווים משכן לעופות ים וכבשי מושק מעטים. האי דבון, השוכן צפון־מערבית לטריטוריה הקנדית נונאווט, נותר כיום לא מיושב.
אולם, אין זה אומר שבני אדם לא ניסו ליישבו בעבר. למעשה, בני־אדם ניסו לאכלס את האי הארקטי במשך מאות שנים, כשההתיישבות האחרונה נפסקה ב־1951. באי ניתן למצוא יישובים עתיקים של אינואיטים לצד ערי רפאים צבאיות, שרידים של משלחות מחקר אבודות, ואפילו תחנת מחקר של נאס"א השוכנת בקצה מכתש ענק. כיום, האי דבון מציג את 'תערוכת' ניסיונות ההתיישבות האנושית הכושלת בתחומו בפני מבקריו המעטים.
הסיפורים הנשכחים של האי דבון
אם השם דבון מצלצל לכם מוכר, זה כנראה בשל היכרותכם עם משלחת פרנקלין האבודה. בשנת 1845, משלחת בת 129 חברים הפליגה בספינות אה"מ טרור ((HMS Terror ואה"מ ארבוס (HMS Erebus) במטרה למפות עבור בריטניה את המעבר הצפון־מערבי המחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. עם זאת, חבריה לעולם לא שבו. משימות החיפוש אחר הספינה החלו ב־1848, אך הרמז הראשון למשלחת פרנקלין נמצא רק ב־1850. הייתה זו מגרפה ששימשה חבר במשלחת, חוקר טבע במקצועו, שהתגלתה באי דבון. ממצאים נוספים שהתגלו במרוצת השנים כללו פיסת קנבס שעליה נכתב 'טרור'; 700 קופסאות שימורי בשר ריקות, ועשרות פריטים נוספים, החל מבגדים, המשך בחבלים וכלה במקטרות.
בשנת 1852, הוביל סר אדוארד בלצ'ר את ניסיון החילוץ האחרון של הנעדרים, שכשל אף הוא. עם זאת, אחת הספינות שלקחו חלק במשלחת, אה"מ רזולוט (HMS Resolute), תמצא לבסוף את מקומה בין דפי ההיסטוריה; קרשיה עזרו כעבור כשלושים שנים לבנות את אחד מפריטי הריהוט האייקוניים ביותר בעולם, שולחן הרזולוט, המשמש את נשיאי ארה"ב אף כיום.
כ־70 שנים מאוחר יותר, לאחר שהמעבר הצפון־מערבי מופה בהצלחה, המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה (RCMP) רצתה להניף את דגלה באי דבון. כדי למלא אחר המשימה נשלחו בשנת 1924 שלושה קציני משטרה ו־52 אינואיטים שנעקרו בכוח מקהילותיהם לנמל דנדאס (Dundas) באי, היכן שהצוקים הנישאים והחופים הסלעיים פוגשים את החוף. "זה היה עניין של 'מגפיים על הקרקע', ניסיון למנוע ממדינות אחרות לתבוע בעלות על האזור. הם לא באמת עשו שם משהו", אומרת הארכיאולוגית קיילי בקסטר.
בתוך שלוש שנים, שניים מהשוטרים מתו: אחד התאבד בעוד שהשני ירה בעצמו בטעות, כך לפחות מספרים הסיפורים. באשר לקצין השלישי ומשפחות האינואיטים, הם נטשו במהרה את ביתם החדש והמבודד. המשטרה הקנדית סיימה את משימתה באופן רשמי ב־1933, חידשה אותה בשנית ב־1945, ולאחר מכן סיימה אותה אחת ולתמיד ב־1951.
הדמיית הישרדות על מאדים
נאס"א ומכון מאדים הם האחרונים שניסו להתמודד עם אתגריו של האי דבון. בשל הקור הקיצוני של האי, מערכות התקשורת המוגבלות והיעדר אור שמש וצמחייה, האי הפך למקום אימונים אידיאלי עבור אסטרונאוטים העומדים לצאת לטיסות חלל ארוכות, לרבות משימות מאוישות מתוכננות למאדים.
עם זאת, התנאים באי נחשבים לקשים מדי מכדי להציב בו תחנת מחקר קבועה. אמנם אוהלי קיץ מודולריים מוקמים בהוטון, אחד המכתשים הצפוניים ביותר על פני כדור הארץ, אך אפילו הצוותים המאובזרים ביותר של נאס"א נמנעים מהחורפים האכזריים של האי.
היסטוריה נסתרת
הקברים של שני הקצינים המתים נמצאים עד היום על גבעה מעל המוצב הנטוש, בבית הקברות הצפוני ביותר בעולם. קברה של ילדה אינואיטית חסר המצבה שוכן במרחק כמה צעדים משם.
בהשוואה לתושביו הראשונים של דבון, אנשי המשלחת הקנדית כמו גם החוקרים הבריטיים שלא שפר עליהם מזלם, הם מבקרים מודרניים באי. כך למשל, ארכיאולוגים מצאו באי פריטים בני 4,000 שנים, המציעים עדות למגע של האינואיטים הקדמונים עם המושבות הנורדיות של גרינלנד בימי הביניים. כמו כן, נמצאו באי גם חפצים אסייתיים המצביעים על קיומם של נתיבי סחר צפוניים, חסרי תקדים באורכם, שהשתרעו בעבר על פני חצי כדור הארץ.