לווייתני קטלן (אורקות, Orcinus orca) ידועים היטב בזכות האינטליגנציה וטכניקות הציד המדהימות שלהם, החל בהפיכה של כרישים לבנים גדולים על גבם ועד עבודה בשיתוף פעולה כדי להפיל לווייתנים גדולים. אוכלוסיית קטלנים ליד חצי האי האיברי זוכה לתשומת לב גוברת בשלוש השנים האחרונות עקב תקיפה ואפילו הטבעה של סירות באזור – לחרדתם הרבה של ימאים.
המתקפה המתועדת הראשונה התרחשה במצר גיברלטר במאי 2020, ומאז תועדו עשרות מקרים נוספים. רוב התקריות עקביות להפליא. בדרך כלל מעורבות בהן קבוצה קטנה של קטלנים שתוקפים את לוח ההגה של סירות מפרש קטנות ולאחר מכן מתרחקים מהמקום בשחייה.
שתי התקפות שאירעו ביוני ובנובמבר 2022 גרמו לטביעתן של שתי סירות. במאי 2023, סירה שניזוקה קשות טבעה בזמן שנגררה לחוף.
מה הסיבה למתקפות הקטלנים?
מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Marine Mammal Science (מדע היונקים הימיים) מצא שבתקיפות היו מעורבים תשעה לווייתני קטלן בשתי קבוצות: שלישייה, לפעמים רביעייה, של צעירים; וקבוצה מעורבת גילים בראשות נקבה בוגרת בשם וייט גלדיס (White Gladis, גלדיס הלבנה). לאור העובדה שגלדיס הלבנה הייתה הנקבה הבוגרת היחידה המעורבת בתקרית, מחברי כתב העת שיערו שהיא הייתה מעורבת בתאונה עם סירה וניסתה לנקום, והתנהגותה הועתקה אז על ידי הקטלנים הצעירים יותר.
"בתחילת ההתרחשות חשבתי שאולי נקבה או הגור שלה נפגעו מן המדחף או מדף ההגה בסירה, כי בכל פעם ופעם נראה שהם מתנפלים עליהם, וזה תמיד קורה עם סירות מפרש", אומר דן אולסן, ביולוג שדה מהאגודה הצפונית לאוקיינוס המפרץ באלסקה.
עם זאת, לא כולם משוכנעים שמאחורי פעולותיהם של לווייתני הקטלן יש כוונה זדונית כלשהי. יש לציין שהקטלנים ממש מתמקדים בסירות עצמן. אף אחד מהם לא גילה ולו שמץ של עניין באנשים שהיו על הסיפון, אפילו כשאלה נאלצו לזחול בחיפזון לתוך סירות הצלה כשסירותיהם החלו לשקוע.
"אני חושב שסביר באותה מידה לטעון כי ייתכן שהם עושים זאת פשוט משום שהם מסוגלים לכך, כי הם נהנים מזה", אומרת האנה סטרגר, מייסדת שותפה של מרכז הלווייתנים באנדנס (Andenes) בנורווגיה ומחברת הספר The Killer Whale Journals שיצא לאור אשתקד.
צורת משחק חדשה
סטרגר שוחחה עם ביולוג שהיה על סיפונה של הסירה שטבעה בנובמבר 2022, ולדבריו הם לא הרגישו 'שום תוקפנות'. "בעיניי זו למעשה ראיה חזקה, כי אני חושבת שכשאתה מקיים אינטראקציה קבועה עם בעלי חיים, ואתה רגיל 'לקרוא אותם', אתה יכול לחוש בכוונה אגרסיבית – והם לא חשו בכוונה כזו".
אם הקטלנים אכן משחקים, זה עשוי לרמוז על כך שייתכן שהמתקפות על הסירות ייעלמו עם הזמן, כשהם ישתעממו. קבוצות של לווייתני קטלן ברחבי העולם נצפו כשהם עוסקים בהתנהגות חדשה ללא סיבה ברורה מלבד זאת שנראה כי הם נהנים ממנה – ולאחר זמן מה, בפתאומיות כפי שהחלו, הם מפסיקים לעסוק בהתנהגות זו ועוברים לפעילות אחרת. חוקרי קטלנים מעריכים כי שגרות משחק אלו הן סוג של טרנד מתחלף.
אולסן, למשל, צפה בלווייתני קטלן ליד אלסקה משחקים עם חתיכת אצה במשך שעה: גוררים אותה על סנפיריהם, שומטים אותה, מסתובבים לאחור ואז מרימים אותה בשיניהם ושוחים איתה עוד קצת. סטרגר ראתה התנהגויות דומות אצל קטלנים מול חופי נורווגיה. "ראינו אותם משחקים במשך זמן מה עם מדוזות", היא אומרת. "הם נהגו לשחות כשההמדוזות מונחות על חוטמם וכשהם מנסים להחזיק אותן כמה שיותר זמן". סטרגר מציינת כי זו התנהגות שאינה מביאה כל תועלת והקטלנים אף לא אכלו את המדוזה.
"לפעמים אנחנו גם רואים אותם מכים עופות ארקטיים קטנים, שפשוט שוכבים על פני הים כדי לנוח, והקטלנים באים ומצליפים בהם". לדעתה, זה גם מעין משחק עבורם. אולסן תוהה אם אי פעם נבין באמת את המניע מאחורי ההתנהגות הזאת, ואם אנו אכן מסוגלים להבין אותה.
"מוח הלוויתן הקטלן התפתח בנפרד במשך 50 מיליוני שנים", הוא אומר. "קשה להכניס לווייתן למכשיר MRI, אנחנו אפילו לא יודעים אילו חלקים במוח מוקדשים לאיזו פעילות. קשה לנו גם כך להסביר התנהגות של בני אדם ושל פרימטים הקרובים אלינו מאוד".
הסיכוי לפעולות נקם
קבוצת לווייתני קטלן זו, המונה 39 פרטים בלבד, כפי שצוין במאמר בכתב העת Marine Mammal Science היא היחידה שגילתה עניין כלשהו בתקיפת סירות.
לדברי סטרגר, אוכלוסיית הקטלנים באזור זה נמצאת בסכנה עקב דיג טונה, זיהום, רעש ואף פגיעה מאוניות. "הם בין היונקים הימיים בעולם שהכי סובלים מזיהוי , ולכן פעמים רבות קשה להם להתרבות. זו סביבה מאוד מלחיצה עבורם", היא אומרת.
לגורמי הלחץ הללו נוספת כעת האפשרות שיסבלו מפעולות נקם.
"כעת מתחילים לחשוש מהם באזור", מציינת סטרגר, "ויש דיווחים על אנשים שמציעים לשפוך עליהם סולר אם הם תוקפים את הסירה שלך, לשים חזיזים במים או להבעיר דינמיט. אני מבינה את הפחד של אנשים, אבל זה באמת מצב מסוכן מאוד עבור לווייתני הקטלן".
קבוצה מקומית בשם קבוצת העבודה למען האורקה האטלנטי (The Atlantic Orca Working Group) מקטלגת אינטראקציות בין קטלנים לסירות כדי לסייע לימאים ללמוד מאילו אזורים עליהם להימנע.
(קראו עוד על תיעוד נדיר של לידת לווייתן ממין ראשתן גדול־ראש.)