מדינות רבות שהשתייכו בעבר לגוש המזרחי נאלצות כיום להתמודד עם השאלה האם וכיצד לשמר את המבנים הקומוניסטיים שבשטחן, במסגרת תהליכי התחדשות עירונית.

בטירנה, עיר הבירה של אלבניה שבבלקן, בחרו הממשלה ואמנים מקומיים בדרכים יצירתיות ואופטימיות לשמר את העבר הקומוניסטי של המדינה, וצבעו את חזיתות גושי הבניינים האפורים בציורים קוביסטים ואימפרסיוניסטים.

תהליך התחדשות עירוני זה הוא במידה רבה פרי יוזמתו של אדי ראמה, צייר שהפך לפוליטיקאי ושימש כראש העיר טירנה בין השנים 2010–2000 (כיום משמש כראש ממשלת אלבניה), שלאורך כהונתו שב והדגיש כי פוליטיקה ואומנות יכולות לעלות בקנה אחד.  

"כש[טירנה] החלה להתקשט בצבעים, חשו האנשים במשב רוח של תקווה שאבדה בעירי", אמר ראמה בהרצאה שנתן בשנת 2012.

כיום, משמשים הבניינים הצבעוניים כתפאורות לצילומי סלפי של תיירים ומקומיים כאחד. הממשלה אף טוענת כי מבנים אלו הובילו לירידה ברמת הפשיעה ולשיפור בתחושת הגאווה המקומית.

יוזמה זו אינה היחידה שמחוללת תמורות בבירה הבלקנית הקטנה. בפאתי טירנה, מוזיאונים להיסטוריה תופסים כעת את מקומם של בונקרים צבאיים לשעבר, בעוד ששכונות שנשמרו עבור פקידי המפלגה מתמלאות בגלריות לאומנות.

דיקטטור פרנואיד

עד לפני עשור או שניים, המזכרת הנפוצה ביותר שנמכרה ברחובות טירנה הייתה מאפרה של אחד  הבונקרים הפזורים ברחבי המדינה – הרחוקה שנות אור מהגלויות של בניינים צבעוניים המוצעות כיום בחנויות הבירה.

הבונקרים הללו הוקמו על ידי אנבר הוקסה, מנהיגה הקומוניסטי של אלבניה ששלט במדינה בין השנים 1985–1941. הוקסה, שהאמין כי המדינות השכנות יוון ויוגוסלביה זוממות לפלוש לאלבניה, עסק בפרויקט הבנייה המונומנטלי משנות ה־60 ועד תחילת שנות ה־80, כאשר התוצר הסופי היה 173,000 בונקרים, החל מכוכים קטנים ועד חללים תת־קרקעיים מרובי חדרים.

במרוצת השנים דלדלו המשאבים שהושקעו בפרויקט הבונקרים את קופת האוצר של אלבניה, שנותרה בעקבות זאת אחת המדינות העניות באירופה.

"הוקסה הוציא מיליארדי דולרים על החלום שלו להקים בונקרים על כל סנטימטר באדמת אלבניה, ובעקבות זאת שיעבד אוכלוסייה שלמה והביא אותה לסף רעב", אומרת אדמירינה פצ'י, עיתונאית והיסטוריונית מקומית. "למרבה האירוניה, ההיסטוריה הוכיחה כי הסיכון להתקפות מן החוץ באותם ימים היה אפסי".

אף על פי שרבים קרסו או נהרסו, מאות מהבונקרים עומדים על תילם עד היום ומשמשים כאסמי תבואה, כמכלאות לבעלי חיים, כמקומות מפגש חשאיים לבני נוער ואף כחללי אומנות.

חלק מאתרי הנופש שלחופי הים האדריאטי באלבניה (כשעה מערבית לטירנה), אף הסבו את הבונקרים לדוכני מזון וחדרי הלבשה. אתר הנופש אלסיו בגולם אף הגדיל לעשות והפך את הבונקר שלו לספא. כיפת הבונקר, הבולטת לתוך חדר האוכל באתר, משמשת כיום כמזנון עליו מניחים את מגשי ארוחת הבוקר.

שימור הזיכרון

ישנם רבים באלבניה הסבורים כי צריך לעשות יותר כדי לשמר את הבונקרים בכדי לספר באמצעותם על תקופת השלטון הקומוניסטי במדינה, ששלח אנשים למחנות עבודה בכפייה והפעיל משטרה חשאית אכזרית בשם סיגורימי (Sigurimi).

"לממשלה שלנו אין רצון לשמר את זיכרון התקופה הקומוניסטית או את הבונקרים", אומר איבו קרוג, מייסד שותף של ארגון לא ממשלתי העוסק בתחזוקת מבנים וסמלי שלטון היסטוריים בבירה.  

אך למרות הביקורת של קרוג, פועלות באלבניה יוזמות רבות על מנת לשמר את הזיכרון ההיסטורי. כך למשל, הבונקארט ((Bunk'Art, צמד בונקרים תת־קרקעיים שבנה הוקסה בכדי להגן על עצמו ועל מקורביו מפני פיצוץ גרעיני, הוסבו כבר ב־2014 למוזיאונים. כיום ניתן למצוא בהם מיצגי אמנות עכשווית, כמו גם פריטים היסטוריים מהתקופה הפאשיסטית והקומוניסטית באלבניה.

"בשנים שלאחר נפילת משטרו של הוקסה המקומיים ניסו למחוק את הסמלים והמוסדות שהיו קשורים בו. הזיכרון היחיד שנשאר מהקומוניזם היו אלפי הבונקרים הפזורים ברחבי המדינה" אומר קרלו בולינו, עיתונאי איטלקי שהיה שותף לפרויקט ההסבה המתגורר באלבניה. "לכן, נראה היה שמוזיאון בתוך בונקרים זוהי נוסחה מנצחת להצגת ההיסטוריה", הוסיף.

צמד הבונקרים, האחד שוכן בפאתי טירנה והשני במרכז העיר – מציגים שילוב אקלקטי של היסטוריה ואמנות. בבונאקרט הראשון, תערוכה העוסקת בדגש הרב שהושם על מקצוע ההתעמלות בזמנו של הוקסה משחזרת חדר כושר טיפוסי לבתי הספר המקומיים בני התקופה. בבונקארט שבמרכז העיר, מוצגות תמונות וינטג' של אלבנים שנרצחו על ידי הממשלה הקומוניסטית.

"לאלבנים יש רצון לספר את סיפורי העבר", אומר דריאנט זנלי, אמן וידאו ארט מטירנה. מכיוון שיוצרים יכלו להביע את עצמם בחופשיות רק לאחר נפילת הקומוניזם ב־1990, זנלי סבור כי סצנת האומנות המקומית מנסה לפצות על הזמן האבוד. "אלבניה של ימינו היא מקום תוסס עם הרבה רעיונות חדשניים. האומנות שלנו עוסקת במידה רבה במעבר מתקופת דיקטטורה ארוכה לדמוקרטיה. זה מבט של דור שמסתכל נכוחה הן על העבר שלו והן על העתיד".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו לניוזלטר של נשיונל ג'יאוגרפיק וקבלו גישה ל-3 כתבות חינם מדי חודש:

כתובת אימייל זו תשמש אותך להתחברות לאתר ופתיחת 3 כתבות לבחירה מדי חודש

פרטי התקשרות

לשירות הלקוחות של המגזין או בכל ענין ושאלה בנוגע למנוי שלך, נא ליצור איתנו קשר באמצעות טופס יצירת-קשר

או בטלפון 08-9999410

רשומים?

דילוג לתוכן